לפני שנה בדיוק העליתי פוסט ובו פתחתי את סוד חיי, וסיפרתי שלפני 29 שנים, ב- 24/11/1992 עברתי אירוע מוחי קשה עם סיכוי אפסי לשרוד.
סיפרתי על המסע להשתקם אחרי שעברתי שבץ מוחי בגיל צעיר מאוד, שטף דם גדול איים על חיי. התעוררתי אחרי 10 ימים, לא יודעת איך קוראים לי, לא מזהה את הקרובים, לא מצליחה לדבר או להבין מה אומרים לי, משותקת בצד ימין ולא מבינה מה קורה סביבי.
יצאתי בנס, אבל אז התחיל תהליך נוסף, לא פשוט. כמו תינוקת למדתי הכל מחדש – לדבר, ללכת, לאכול, להתרחץ, להתלבש, לקרוא ולכתוב. התחלתי מאפס.
לקח הרבה שנים להשתקם, ולחזור לחיים נורמליים ללא תלות.
לאחרונה התחלתי לספר ולהרצות על הסיפור. כאשר עשיתי את הצעד חשבתי בעיקר על אלו שצריכים את העידוד וההשראה להחלים ולהשתקם. במהלך השנה הבנתי וראיתי שהסיפור מרגש גם למשפחות החולים, לאנשי המקצוע שלא מכירים את הצד של החולה, וגם לכלל אוהבי סיפור חיים כי מסתבר שזה סיפור של הצלחה וניצחון.
היום אני חוגגת יום הולדת שני, נולדתי שוב לפני 29 שנה. אני ממשיכה לספר על הסיפור כדי שזה יגיע לכל מי שצריך את העידוד והתמיכה הראויה, ומקווה שזה יגיע אליהם.
ניתן לקרוא עוד קצת על הסיפור וגם על הספר "אין לי מילים" שנכתב יחד עם הסופרת אורה גרינברגר
האתר www.ein-li-milim.co.il
הרבה בריאות לכולם!
