צפיתי בהקרנה לעיתונאים בסרט "טור פרידה" סרטו של רוני ניניו שהוסרט בתקופת הקורונה,
ולא הופתעתי העולם כמנהגו נוהג.

על הסרט

לסרט "טור פרידה" יש רלוונטיות  מצמררת בתקופה הנוכחית.
גיבור הסרט הוא כרמי, עיתונאי תל אביבי.
הימים הם ימי הקורונה החברה בישראל תוססת ומפולגת.

כרמי חווה במקביל בעיות משפחתיות ומתקפה אישית על רקע עיסוקו העיתונאי שיוצר גל שטנה נגדו.
הוא דואג לבתו שיוצאת להפגנת בלפור וסובל מהניתוק שנכפה עליו מבנו האוטיסט.

בעודו נקרע בין חיי האהבה והמשפחה המתפוררת שלו, החברה הרותחת סביבו מאיימת על שלוות חייו.

לסיכום

סרט חזק, שנוגע בלב במקום הרגיש והכואב.

קשה לקראות את המציאות מול העיניים המתרחש במשפחת כרמי הוא בבואה של התפרקות החברה הישראלית.

אני הרגשתי את דהירת הסוסים , זרנוקי המחתזיות, הלחץ ….והרגשת הכאב מהעובדה שגם עכשיו אחרי מה שחווינו כלום לא השתנה.

ולצד זאת ההבזקים של התובנה שמשהו חייב להשתנות , של תקווה.

יוצרים

תסריט: רוני ניניו, דרור קרן
בימוי: רוני ניניו
שחקנים: דרור קרן, אילנית בן-יעקב, ג'יטה מונטה, יהושע סובול, כרמל בין

ישראל / 2023 / אורך: 78

שפה: עברית

שלכם ובשבילכם,

נירה פרי

בלוגרית לייף סטייל,  מאמנת המתמחה באימון נשים