האם לחסן את הילדים לקורונה? איך מחליטים על חיסון ילדים בגירושין ומה קורה אם אחד ההורים מתנגד?
ברחבי העולם ובעיקר באירופה נגיף הקורונה ממשיך להתפשט במהירות וילדינו הצעירים שאינם מחוסנים, חשופים יותר להדבקות וידוע שנגיף הקורונה גורם לתחלואה משמעותית בצורה קשה יותר אצל מי שאינו מחוסן. בישראל בימים אלה אנו לאחר סיום הגל הרביעי של מגפת הקורונה, כשזה רק עניין של זמן מתי צפוי להגיע אלינו הגל הבא. כפי שפורסם על ידי משרד הבריאות ומחקרים רבים, חיסון נרחב של האוכלוסייה צפוי להביא לירידה משמעותית בתחלואת הקורונה וחזרה לחיי שגרה. חיסוני הקורונה שפותחו על ידי חברות פייזר ומודרנה אושרו על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי באישור חירום שצפוי להפוך לאישור מלא בקרוב, לאחר שהוכיחו יעילות גבוהה במניעת תחלואה מקורונה. בהתאם להוראות היצרן ומשרד הבריאות החיסון נגד קורונה שניתן בישראל ונמצא בשימוש נרחב מאושר למתן לגילאי 5 ומעלה. כיום לצורך חיסון ילדים קטינים יש צורך להחתים את אחד ההורים על הסכמה ואישור שההורה השני לא מתנגד לחיסון.
נשאלת השאלה איך מחליטים על חיסון ילדים מתחת לגיל 18 לקורונה כשאחד מההורים מתנגד? האם ניתן להתחשב ברצון הילד, הנערה או הנער? ומה עושים במקרה של חיסון ילדים בגירושין? האם יש אפשרות למוסדות החינוך ולמדינה לחייב הורים לחסן את ילדיהם?
שכן, למרות המלצות המומחים החד משמעיות, עדיין יש אחוז גדול של נערות, נערים וגם של מבוגרים שבחרו מרצון שלא להתחסן.
מהו המצב המשפטי בישראל בנוגע לחיסון ילדים קטינים?
לפי הדין בישראל, התחסנות נגד נגיף הקורונה איננה בגדר חובה משפטית, אלא בגדר זכות שמימושה נתון לבחירה של כל אישה ואיש אזרחי ישראל.
נטען על ידי הורים המתנגדים לחיסונים, כי הורים נמצאים בעמדה טובה יותר לטפל בילדיהם ולקבל החלטות בעניינם מאשר המדינה. טענה זו מבוססת בין היתר, על כך שההורים מכירים היטב את ילדיהם ואת הצרכים הספציפיים של כל ילדה וילד, ולכן לטענתם יש להכיר בזכות של הורים לגדל את ילדם ולקבל החלטות לגבי הילדים כראות עיניהם , למעט במקרים נדירים ביותר, המדיניות בישראל היא מדיניות זו של התערבות מינימלית בתא המשפחתי.
לאחרונה בתי המשפט דנו במספר מקרים שבהם אחד ההורים התנגד לחיסון הילדים בבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש ערעור על ידי האם שהתנגדה לחיסון, כשהאב והבת בגיל 16 ביקשו להתחסן, הנערה שחוותה פעמיים בידוד רצתה להימנע מבידוד נוסף באמצעות החיסון. בית המשפט דחה את הערעור של האם וקבע כי בעת עריכת האיזון בין הפגיעה האפשרית מתופעות לוואי של החיסון, לבין פגיעה אפשרית מנגיף הקורונה, שעה שתופעות-לוואי ארוכות-טווח מקורונה לוטה בערפל, כף המאזניים נוטה לטובת ההתחסנות. ונקבע שבין הנדבקים בקורונה ובתוכם צעירים, התגלו סיבוכים ותופעות לוואי ארוכות טווח, הכוללות בעיות לב ותופעות נוירולוגיות – בעיקר מי שנדבקו בזן (הווריאנט) הבריטי. בני נוער יכולים להידבק ולהדביק ואנחנו רוצים למגר את המחלה. לכן כל מי שיכול וזכאי לקבל את החיסון, כדאי שיקבל אותו בראש ובראשונה על מנת להגן עליו ועל סביבתו ולאפשר חזרה לשגרה. יתרה מכך, עולה, כי גם לבידודים ולריחוק-החברתי קיימות השלכות לא מבוטלות. כשבית המשפט הורה לאפשר לנערה לקבל חיסון למרות התנגדות האם בנימוק כי אחת מאבני-הבוחן להכרעה הנה התחשבות ברצון הנערה, כשהאם שהתנגדה לחיסון התייחסה במרבית טיעוניה לסוגיית הזכות לאוטונומיה של כל אדם על גופו, אך התעלמה לחלוטין מההכרה בזכותה של בתה לאוטונומיה וזכות הבחירה של הנערה האם להתחסן. בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, נקבע לאחרונה במקרה שבו נער בן ה-15 התנגד לחיסון ואחותו בת ה-12.5 ביקשה להתחסן כשההורים היו בהליכי גירושין, כי יש להכריע בהתאם לרצונם של הילדים ולהורות על מתן חיסון לבת המעוניינת בכך, ולהימנע ממתן חיסון לבן, כל עוד הוא מתנגד לכך. נראה כי הסוגיה כיום יותר מורכבת לאחר שהתקבל האישור לחיסון ילדים מגיל 5 . יש להניח שבתי המשפט יכריעו בהתאם לפסיקות שהתקבלו בעבר במחלוקות בין הורים בנוגע למתן חיסונים רגילים וטיפולים רפואיים, כשהשיקול המרכזי הנו טובת הילד, לכן במקרים שבהם לא ניתן לשמוע את הילד, התבססו החלטות בתי המשפט על חוות דעת רפואיות.