התערוכה "ויהי בוקר" שמוצגת עכשיו בגלריה גרוסו מודו שברחוב אלפסי 31, תל אביב, מביטה במציאות חיינו מאז ה-7 באוקטובר במבט בוחן, חודר ורגיש.

מדינה בטראומה, אנשים שעברו ועדיין עוברים אירועים שאין דומה להם, פצעים מדממים.

ולצד זאת בלי תקווה אי אפשר  וכמו שסיפור הטראומה יש לו רובד אישי ורובד לאומי כך גם לסיפור התקווה.

על התערוכה "ויהי בוקר"

התערוכה היא אוסף עוצמתי ומרגש שמבטא את הרגשות  סביב האירועים שהחלו ב-7 באוקטובר וממשיכים מאז.

המוצגים בתערוכה נוצרו על ידי מעצבי ומעצבות  Aman Digital שיצרו אחרי ה-7 באוקטובר עבודות הסברתיות שנועדו לפרסום במדיה וברשתות החברתיות להעברת הנרטיב הישראלי. עבודות שזכו לחשיפה עולמית.

התערוכה הוצגה במקור בכיכר החטופים בתל אביב, נאצרה על ידי אמן הדיגיטל גיל זבלובדובסקי בשיתוף פעולה עם חברת הפרסום AdFreeway, ומציגה יצירות מהפנטות של אמנים ומעצבים גרפיים.

כל יצירה חודרת עמוק לנפש הקולקטיבית של הציבור הישראלי, ומשקפת את הטלטלה והרגשות הסוערים שנחוו בתקופות הקשות הללו.

התערוכה מצליחה להעביר את תחושות הכעס, הזעם והפחד האינטנסיביים ששולטות בתודעה הציבורית מאז תחילת המלחמה.

היצירות אינן רק ביטויים אמנותיים; הן קריאות לפעולה, הדוחפות את הצופים להישאר מעורבים במאבק לשחרור החטופים.

האמנים שוזרים באופן מיומן את הייסורים האישיים עם ביקורת חברתית רחבה יותר, ויוצרים עבודות מהדהדות ברבדים רבים.

גיל זבלובדובסקי, אוצר התערוכה: " איך שאני בניתי את הקונספט של התערוכה כמו התחושות שלנו. ערבוב רגשות רגע רגשות נקמה, רגע תקווה וביניהם מנעד של רגשות …"

התערוכה מורכבת מאגף של רגשות ,  אגף של שיקוף – כמו מראה,

קיר של תקווה שבו המבקרים מוזמנים לרשום איפה התקווה שלהם

ווידיאו שבו כול אחד מארבעת היוצרים  המעורבים בתערוכה מסביר.ה מה הרקע ליצירה ,מה התחושות שהניעו אותו.ה .

טל רובינשטיין: שרואה עצמו "מחזיק ספרות" אמירה חדה לנוכח יצירתו שמונה את מספר החטופים ומתעדכנת כול הזמן.

טל מציין  "יש פה כאב חדש כאב שלא הכרנו…"

.

סיגלית גבריאלוב יצרה בעקבות צפיה בסרט של נעמה המדממת לדבריה הרגישה בוקס בבטן.

איריס דנון בחרה לבטא את תחושתה במילים ואותיות

גיל זבלודובסקי: "חשוב לי לשים מראה ולאפשר לאורחים לנתק לרגע ממי שהם…" התערוכה מעודדת מגוון דעות ,רגשות ומחשבות.

גיל צייר מפה אדומה של המעורבים במלחמה מלווה בקריאת הזהרה "המערב, מחר זה אצלכם"

במהלך הסיור בגלריה, אי אפשר שלא להרגיש את ים הרגשות העצום שהתערוכה מבקשת לעורר. כעס, אכזבה, תסכול וחוסר ודאות מתערבבים עם רגעי תקווה, ייאוש וחרדה חולפים. החוויה היא מטלטלת ומטרידה, ומאלצת את הצופה להתמודד עם המציאות הקשה שעדיין מתרחשת.

כול מבקר והטראומה האישית שלא דרכה הוא רואה את המתרחש ובכלל זה את היצירות.

לסיכום

הכוח של "ויהי בוקר" טמון ביכולתה להפוך את המופשט למוחשי.

היצירות מגרדות את הרך שבלב, מעלות לפני השטח סערת רגשות שהיא גם אישית מאוד וגם מובנת באופן אוניברסלי.

התערוכה הזו היא עדות לכוחה של האמנות לשקף, לאתגר ולקרוא לשינוי.

היא חובה לכל מי שמעוניין להבין את עומק המשבר הנוכחי ואת חוסן הרוח האנושית לנוכח מצוקה מתמשכת.

גלריית גרוסו מודו, אלפסי 31 תל אביב

התערוכה תנעל בתאריך 08.06.2024

צילום: נירה פרי