כשהייתי בת שתים-עשרה ההורים שלי עשו איתי שתי שיחות.
שיחה אחת היתה השיחה הרגילה על איך באים ילדים לעולם.
השיחה השניה הייתה על מה לעשות אם עוצר אותי שוטר.
אמא כעסה ואמרה לאבא שאני צעירה מדי. הוא טען שבגילי אני כבר יכולה להיעצר או לחטוף כדור.
"סטאר-סטאר, תעשי כל מה שיגידו לך," הוא אמר. "תשאירי את הידיים שלך גלויות. אל תעשי שום תנועה פתאומית. תדברי רק שידברו אלייך."
הבנתי שזה לא צחוק. לאבא יש חתיכת פה, אז אם הוא אומר שצריך לשתוק – צריך לשתוק.
מאה וחצי עברה מאז שנחקק החוק לביטול העבדות בארה"ב בשנת 1865.
ארגונים לזכויות האדם והפגנות.
ואפילו נשיא שחור ראשון.
אבל שום דבר לא מצליח באמת להעביר מן העולם את הגזענות הטבועה חזק כ"כ בטבע האדם הלבן מול האדם השחור.
נכון שזה לא הכי פוליטקלי קורקט להשתמש במילים שחור ולבן אבל אי אפשר להתכחש למציאות.
גם בארץ שלנו אנו לא חפים מכך וסיפורים על בני העדה האתיופית הנרדפים ע"י רשויות החוק בעיקר בגלל צבע עורם צצים מדי פעם למרות הנטיה להשתיקם.
בארה"ב המצב חמור פי אלפי מונים.
כשהורים נאלצים לערוך שיחות שכאלו עם ילדיהם גם בימינו.
להיות בן נוער זה גם ככה קשה.
תקופה מסובכת ומלאה לבטים בפני עצמה.
כשאתה מתבגר בארה"ב וצבע העור שלך אינו לבן, האתגר האמיתי הוא לצלוח את גיל ההתבגרות בלי להסתבך ולשרוד אותו בחיים.
השנאה שנתתם
אנג'י תומאס
מאנגלית: אילת אטינגר ואהד זהבי.
כנרת בית הוצאה לאור
סטאר בת ה-16 חיה בעולם של דילמות.
מצד אחד הוריה מתעקשים להמשיך לגור בשכונת העוני הותיקה בה גדלה ומצד שני שולחים אותה לבית ספר תיכון עשיר בצד השני של העיר בו היא ותלמיד נוסף התלמידים השחורים היחידים.
בשכונה שלה, גורדן הייטס, היא פשוט לא מרגיש שייכת. החברה היחידה שהיא מסתובבת איתה בשכונה היא קניה. וגם זה בעיקר בגלל קשרים משפחתיים. סטאר וקניה לא אחיות אבל יש להן אח משותף.
המקום בו היא מרגישה הכי טוב הוא בביה"ס שלה, וויליאמסון. שם היא משחקת כדורסל, יש לה חבורה קרובה של חברות ואפילו חבר לבן.
ערב אחד מצטרפת סטאר לקניה למסיבה בשכונה, בזמן שהיא לא מוצאת את עצמה, מגלה סטאר את קאליל, חבר ילדות ותיק שלא ראתה זמן רב.
ביחד הם מחליטים לצאת לסיבוב במכונית שלו. סיבוב שישנה את חייהם לנצח.
נראה שעברו רק שניות מהרגע שאורות ניידת המשטרה הבהבו מאחוריהם עד לרגע שבו קאליל נורה למוות ע"י שוטר לבן וסטאר היא העדה היחידה.
סטאר מתבקשת למסור עדות במשטרה. לנגד עיניה עומדים האנטי האוטומטי נגד ה"כחולים", אחד מהם הרג את קאליל. אבל יש גם את הדוד שלה קרלוס שהוא שוטר.
באותו הבוקר היא הולכת לביה"ס כרגיל, מכוונת את הכפתור במוח לסטאר של ויליאמסון, זו שלא מקללת, לא מגיבה בקול רם או משתמשת בסלנג.
ואפילו מתנערת נחרצות כשחברותיה מדברות על "רצח סוחר הסמים" בשכונה שלה ותוהות האם הוא קשור לחבר הילדות שלה קאליל.
למרות כל נסיונותיה להסתיר את העובדה שהכירה את קאליל ובעיקר שהיא זו שהיתה איתו בזמן שנרצח, נאבקת סטאר ברצון שלה להוציא את האמת לאור.
להלחם על שמו הטוב של קאליל, בעובדה שתוייג כסוחר סמים ובמשטרה שמצדיקה את הירי בו.
הרי מה זה משנה שלא באמת התכוון לשלוף אקדח לעבר השוטר, הכי חשוב שהשכונה נפטרה מעוד סוחר סמים, לא?
לצאת למלחמה זה אומר לעשות ויתורים ולשלם מחיר.
חשיפת האמת תחשוף את כל האמת, גם את זו שניסתה להסוות.
האם תאזור סטאר את הכוחות ותצא לקרב על חפותו של קאליל?
האם העובדה שקאליל הוא לא החבר הראשון שנהרג לנגד עיניה תשנה את דרך מחשבתה?
ואיך זה ישפיע על חיי היומיום של משפחתה ועל מה שחושבים עליה חבריה בבה"ס הפרטי?
ספר מטלטל, נוגע ללב, הנותן נקודת מבט רעננה אך מעציבה לכל נושא אלימות השוטרים והגזענות שלא רוצה לגווע.
חושף אותנו לעולמם של בני הנוער שרק רוצים למצוא את מקומם תוך המאבק הרגיל של גיל ההתבגרות תוך הכרח המציאות להגרר להתמודדות עם נושאים פוליטיים.
מומלץ בהחלט לקריאה גם לבני הנוער.
שם הספר לקוח מתוך הקעקוע על גופו של הראפר האמריקאי 'טופאק' THUG LIFE
שמשמעותה 'חיי בריון', אז מהווה בעצם קיצור למשפט “The Hate U Give Little Infants Fucks Everybody".
עוד על טופאק, הקעקוע והקשר שלו לספר
http://www.epicreads.com/blog/tupac-thug-life-hate-u-give/
השקת הספר בארץ
[youtube gfL57Dle1BE nolink]
וספוילר לסיום- בשבוע שעבר (19.10.18) עלה על המקרנים בארה"ב הסרט 'השנאה שנתתם', לפי הטריילר נראה חזק לא פחות מהספר.
עד שיגיע אלינו ממליצה בחום לקרוא את הספר.