באותו הלילה, סביב השעה 24, צלצל הטלפון, לאחר מכן באופן מפתיע ביותר, מקבל השיחה השליך את הנייד, רץ למרפסת וקפץ אל מותו.
המוזר יותר היה, שזה לא היה מקרה בודד, אירוע של שלושה מקרי מוות דומים באותו זמן, שלושתם של גמלאי מכון ביולוגי- טכנולוגי. דבר המחייב מייד חקירה, לא יתכן שזה מקרי.
האם זו הייתה התאבדות מאורגנת? רצח?
בגלל הרגישות של מכון מרב"י מונה קצין בכיר, סגן- ניצב שלמה שגב, שיחקור את הנושא. יחד עם עמיתיו יצאו לחקור את כל העובדים והעובדים לשעבר שהסתכסכו עם מי מהגימלאים. והרשימה היתה ארוכה…
במהלך החקירה עלה, שאחד הגימלאים שהיה מנהל המכון, היה מנהל מגלומן וסדיסט שהתעלל בעובדים שלו. שני הגימלאים הנוספים היו יד ימינו ועזרו לו במזימותיו כנגד חלק מהעובדים.
במהלך החקירה, החוקרים נתקלו בעדות מוצקה הקושרת בין שלושת הנפטרים ומעלה הצעה למניע לפשע. שלושתם התעללו בעובדים, טרור תעסוקתי שעורר רגשות נקם. ההשערה היתה שאחד העובדים שהתעללו בו הוא הרוצח.
אבל מי?
לכל כך הרבה עובדים היו סיבות ומניעים. ככל שהחוקרים שוחחו עם יותר ויותר עובדים ועובדים לשעבר, כך מתגלה העולם האפל והשפל של מנהל המכון לשעבר. אבל השיחות הלכו והמשיכו ולא נצא קצה חוט…
האם יצליחו למצוא את הרוצח?
ד"ר יהושע גוזס קיבל דוקטורט בביולוגיה ממכון ויצמן למדע בשנת 1979, השתלם בבית הספר לרפואה של הרווארד ובמכון סקריפס שבלה הויה, קליפורניה. לאחר שלוש שנות השתלמות החל לעבוד במכון הביולוגי בנס-ציונה – אחד המכונים הסודיים ביותר במדינה. ד"ר גוזס עבד במכון זה כמדען בכיר בביולוגיה במשך כ-22 שנה. רוב עבודת המחקר שלו התרכזה בחיידק האנתרקס. במהלך עבודתו במכון הביולוגי חשף ד"ר גוזס שחיתות, אבל ככל חושפי השחיתות בישראל במקום לקבל פרס נרדף והוחרם.
דר’ גוזס: "כל הסיפור בספר זה הוא דמיוני לחלוטין, אבל אין ספק שלשם כתיבת הספר הסתייעתי בניסיוני ובחוויותיי במכון הביולוגי בנס-ציונה".
מאחלת לכם קריאה נעימה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
