הפרה של שטיינברג ושור הבר/ צביקה רוזנברג

ספר מבריק ומלא הומור, האם אתם עושים את הדברים נכון? באמצעות סיפור על המשפט בשמים והבטה מלמעלה על חייו שעברו, חווה אריה דגן, את חייו ואת מסקנותיו.

גן עדן,

הפרה של שטיינברג ושור הבר/ צביקה רונברג
סיפורת
187 ע'
הוצאת אוריון
..

מה באמת חושבים עליכם החברים? הילדים? מה השארתם בעולם? המחבר מצא דרך לדעת זאת ולהבין מהלכים בחייו.
ע"י סיפור של מותו והילקח הנשמה מטייל המחבר בעולם האמת בטרם ייכנס למשפט בעניינו וצופה מלמעלה על בני משפחתו וחבריו.
מה הם עושים בלוויה שלו ומה הם אומרים?
מה הם אומרים עליו?
האם בכלל הגיעו?
דרך המבט הזה הוא סוקר את חייו את מעשיו ומבין דברים לגבי עצמו לגבי האחרים – וגם אנחנו…
החיים סוחבים אותנו לא תמיד אנו עוצרים לבדוק את עצמנו
לעתים רק כשכבר מאוחר.
לספר שלושה שערים:
אל השמים – מסעו עם המלאך שבא לקחת את נשמתו – פרקים המסופרים ע"י הנפטר וע"י המלאך לסירוגן
המצגת – (החלק שאהבתי ביותר) סיפורים קצרים, מרתקים וחלקם משעשעים מחייו של אריה דגן. תובנות ומסקנות.. אין ספק שלספר סיפורים הוא יודע.
חלק שלישי – המשפט – הצגת המשפט וגזר הדין
טעימה קלה מן הספר:
על אשמה – "ככלל, למדתי לעולם לא להאשים את עצמי לפני שאני מנסה את כל האפשרויות האחרות. גם למדתי שתמיד עדיף להתחיל להאשים את ההורים" (ע' 60)

על הדון ז'ואן של הכפר: "למרות מראהו המכוער והדוחה היה באמיל משהו שהטריף את דעתן של נשות המושב. הן היו נוהרות אחריו כמו פרפרים הנמשכים לאור" (ע' 88)

על חינוך וילדים – "ילדים מריחים חולשה כמו שכלבים מאולפים מריחים סמים" (ע' 124)

רעיון מעניין משלב בתוכו קטעים מן הספרות הישראלית, האידית-היהודית – י. ל.פרץ, איציק מאנגער ועוד, קטעים "מגתה" מ"דוקטור זיווגו".
הציניות בקטעים מסויימים עוררה בי צחוק.
ספר מעניין, משעשע ומעורר מחשבות

אני עצמי הייתי מסתפקת רק בחלק של הסיפורים. הוא בהחלט יודע לספר סיפורים..

על המחבר:
זהו ספרו השני של צביקה רוזנברג.
קדם לו "שיהיה כך"