על הסרט
צפיתי בסינמטק תל אביב בסרט הנורבגי "להיות נאהבת" – "Loveable" קודם עלייתו לאקרנים בתאריך 10.7.2025.
"להיות נאהבת" סרטה של ליליה אניגולפסטדוטיר עטור פרסים:
זוכה שני פרסים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בקרלובי וארי , פרס לשחקנית הראשית ופרס חבר השופטים
זוכה שלושה פרסים בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי במישקולץ' הונגריה
ובפסטיבלים רבים נוספים
"להיות נאהבת" הוא סרט אינטימי, שקט ומטלטל, שמלווה את מריה במסע של אהבה, אכזבה והתבוננות פנימית.
מריה גרושה עם שני ילדים נמשכת בהתלהבות לגבר שלא ממש נמשך אליה באותה עוצמה, אבל זה לא מונע ממנה להאמין שאהבה תסדר הכול.
היא מתחתנת, הופכת לאמא, ונכנסת לשגרה – אך מתחת לפני השטח מתבשלת מציאות אחרת לגמרי.
במהלך שנות הנישואין, הקשר נשחק, ומריה מוצאת את עצמה במערכת יחסים שבה נוכחותה כמעט אינה מורגשת.
היא תולה את האשם בבן זוגה ונאטמת לבחינה עצמית.
כשהגירושין מגיעים, הכאב אינו רק על פירוק הבית – אלא גם על אובדן הזהות.
מריה מנסה להבין האם היא נכשלה כאישה, או שפשוט הגיעה למקום שבו עליה להפסיק להוכיח את עצמה.
הסרט נותן למריה – ולצופים – מרחב של שקט, של התבוננות, של התבגרות.
לאט־לאט, דרך שתיקות, בדידות ושברון לב, היא מתחילה לבנות זהות חדשה ולשקם את הבטחון העצמי שלה.
לא כ"של מישהו", אלא כמי שמספיקה בפני עצמה.
"להיות נאהבת" הופך ממסע אחר אהבה חיצונית, למסע אחר אהבה עצמית – פשוטה, שקטה, ולגמרי מוצדקת.
הסרט מסתיים עם נשימה עמוקה ותחושת חמלה – כלפי הדמות, ואולי גם כלפי עצמנו.
סיכום
"להיות נאהבת" הוא סרט שמביט באומץ על מה קורה כשאהבה לא ממלאת את החלל, ומזמין אותנו לבדוק מה נשאר כשכל התפאורה מתקלפת.
איך המטען שאנו נושאים איתנו משפיע על דפוסי ההתנהגות והבחירות שלנו.
עד כמה אנו מודעים להשפעה שלו ומסוגלים להתמודד איתה.
סרט עדין, חשוף, ובעיקר אמיתי – סרט על כאב, אבל גם על האפשרות להיוולד מחדש.