"בבוקר ההוא, כשהקיץ ג'ים סאמס- נבון אך בהחלט לא עמוק- מחלומות טרופים, ראה את עצמו והנה נהפך במיטתו ליצור ענקי. שעה ארוכה נשאר שכוב על גבו (לא התנוחה האהבה עליו) והביט בתדהמה בכפות רגליו הרחוקות, במיעוט גפיו. ארבעה בלבד כמובן, וכמעט חסרי יכולת תנועה. רגליו שלו החומות הקטנות, שעל זכרן כבר החל להתרפק מעט, היו מנפנפות עתה באוויר בחדווה, אם גם בחוסר אונים. הוא שכבר במקומו, נחוש שלא להיתפס לבהלה. איבר כלשהו, גוש בשר חלקלק, נח פחוס ולחלוחי בפיו- דוחה, בייחוד כשהתנועע על דעת עצמו לחקור את מערת פיו בעצום ושם, הוא הבחין בחרדה מהוסה, החליק לאורך המוני שיניים. הוא השקי מטה אל גופו…"
ג'ים סאמס, הג'וק, מתעורר כראש ממשלת בריטניה.
ספר זה מתחיל כפרפרזה על סיפור של קפקא "הגלגול", בו אדם מתעורר ומגלה שהוא ג'וק. ב"גלגול" של קפקא, מתעורר גריגור מתוך החלום לתוך מציאות סיוטית. בספרו של מקיואן, הג'וק הופך לאדם עם משימה. זה אינו איום עבורו, אלא הגשמת חזון אידאולוגי.
לג'וק ג'ים, יש משימה אחת חשובה- לשנות את הכלכלה במדינה. תוכניתו היא היפוכיזם. לפי ההיפוכיזם, הכלכלה הבריטית תעבוד הפוך – האזרח הפשוט ישלם עבור עבודתו ויקבל כסף עבור הסחורות שהוא צורך, מה שאמור להמריץ דרמטית את הכלכלה. האם זה יוביל לעולם טוב יותר? לכלכלה בה אין מובטלים? מהי מטרתו של ג'ים?
הג'וק מגלה שכמעט כל חברי הקבינט שלו שותפים לאמונתו. חשוב הרבה יותר הם שותפים למוצאו. כשעשה את דרכו במעלה דרך וייטהול בליל הסכנות ההוא, הוא חשב שהוא במשימת יחידים. מעולם לא עלה בדעתו שאין הוא נושא את מטלתו העצומה לבדו, שאחרים כמותו עושים את דרכם למשרדי ממשלה אחרים כדי להשתכן בגופים אחרים ולהצטרף למאבק.
מטרתו היחידה הייתה הבאת ההיפוך. ההיפוכיזם השתלט עליו.
אבל היה גורם טורדני. זה היה בנדיקט סנט ג'ון, שר החוץ. הוא היה אנושי. אויב העם. הטיפוס שעלול להתמרד ולהצביע להפיל את ממשלתו שלו. בו, ג'ים כבר יטפל…
ספרו של איאן מקיואן הוא סאטירה פוליטית, המציגה את מנהיגי העם ואת התרמית הגדולה שלהם.
באמצעות השוואתם לג'וקים והפרפזה לספרו של קפקא, הוא מראה את האמת העירומה והמבישה סביב מנהיגים בעולם הדמוקרטי הנהור לכאורה. עד כמה מהר קל לסחוף את העולם למערבולת חסרת הגיון….
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת😉
