ספרים הקשורים להיסטוריה תמיד עושים לי את זה.
בין אם עלילת הספר מבוססת על סיפור אמיתי או שלא. זוהי הזמנה להכנס לתקופה בהיסטוריה ולחוות ביחד עם הגיבורים את שהתרחש בה.
כאשר התחלתי לקרוא את ספרה החדש של קרינה סיינז בורגו "הבת של הספרדייה", נחרדתי לגלות כמה מעט ידעתי על המתרחש בוונצואלה בכלל ובקרקאס בפרט.
הסופרת, ילידת קראקס בעצמה, שחיה כיום במדריד מתארת ברגישות ובכאב את עלילותיה של אדלאידה פלקון.
במקום בו הפחד והטרור שולטים, מוצאת עצמה אדלאידה פלקון לגמרי לבדה. את אביה לא הכירה מעולם. ארוסה מצא את מותו בדרך טרגית מעט לפני שהיו אמורים להינשא. ועתה, כעשור מאוחר יותר ולאחר תקופה ארוכה שבה עשתה כל מאמץ לעזור לאימה החולה שהייתה כל עולמה, נפטרה האם.
והנה היא מתקרבת לסיום העשור הרביעי של חייה ללא שום אדם לדאוג לו או שידאג לה.
הרחובות סוערים ובזמן שאדלאידה מנסה לשרוד, פולשות אל דירתה חבורת נשים אימתניות בראשות ה'מרשלית' ומסלקות אותה ממנה.
בניסיון למצוא מקום מפלט, אדליאדה מגיעה אל דירתה של שכנתה אורורה פרלטה הידועה בכינויה 'הבת של הספרדיה' ומוצאת אותה מתה.
בחיפוש בין חפציה של השכנה, נגלים לה מסמכים יקרי ערך- ובעיקר מכתב המאשר קבלת דרכון ספרדי.
אדליאדה שהצליחה כל חייה לשמור על המוסריות נמצאת כעת בדילמה המוסרית ביותר.
הפיתוי להתחזות לשכנתה המתה ולשאול את זהותה בכדי לצאת מהמדינה חזק ומוחשי. כל הפתרונות נמצאים בהישג ידה, רק להפטר מהגופה ולברוח.
אך האם תוכל לעשות זאת באמת?
האם תצליח להפוך עצמה ל"בת של הספרדיה" ולהשאיר את כל הדאגות מאחור?
הספר לא פשוט לקריאה והקשה עלי את ההזדהות עם הגיבורה. קשה ביותר לדמיין חיים בחרדת קיום שכזו, ביחוד כשאת צריכה להתמודד עם החרדה לבדך.
אך הסופרת מפליאה לתאר את הדרכים היצירתיות בהן אדלאידה מתנהלת ומתמודדת.
היה מרתק אך כואב לקבל טעימה מעולם שלא נחשפתי אליו אף פעם בצורה שכזו.
מומלץ בחום