בגוף מתרחשים תהליכים מדהימים של ניקוי, מִחזור, הספקה וריפוי. לדוגמה:
· תהליך העיכול מספק ערכים תזונתיים לתאי הגוף.
· מחזור הדם מספק חמצן לתאים.
· המערכת הלימפטית מנקזת נוזלים שדלפו מהרקמות.
· הכבד ממחזר פסולת למיץ מרה.
אין מערכת אחת שחשובה מהשנייה, גוף בריא הוא גוף שכל מערכת בו פועלת בצורה מאוזנת ובהרמוניה עם שאר המערכות שבגוף.
אחד התהליכים של ניקוי ופינוי הוא מחזור הווסת בגוף האישה. בתהליך הזה, מערכת הרבייה של האישה נערכת להיריון, הרחם מייצר רקמת רירית כדי לקלוט ביצית מופרית ולאפשר לה להתפתח לעובר. בהיעדר היריון, הרירית מופרשת מן הגוף יחד עם דם דרך הנרתיק.
למרות שאי אפשר לחיות חיים בריאים ללא מערכת עיכול תקינה, ולמרות הסבל הרב שאנו חווים כשיש לנו בעיות במערכת העיכול, כמו מעי רגיז, קוליטיס, אולקוס או עצירויות, עדיין לא שמעתי על מעגלים מקודשים שהמשתתפות בהם סוגדות למערכת העיכול החשובה ומהללות אותה.
לעומת זאת, שמעתי על אין-ספור מעגלי נשים מקודשים שעוסקים בסגידה לרחם ולמחזור הווסת כסמל לעוצמה נשית.
אישה יכולה לחיות ללא רחם, אבל אינה יכולה לחיות ללא כבד או ללא כליות, ועדיין לא פגשתי נשים שמקדשות את הכליות או רוקדות בליל ירח מלא כדי לחגוג את עוצמתו וחשיבותו של הכבד.
מה יכולה להיות הסיבה שקהילת הנשים מעצימה ומקדשת תהליך טבעי שמתרחש בגופן, כמו ניקוי הרחם, על פני תהליכים אחרים, חשובים ומדהימים לא פחות, כמו תהליך העיכול או תהליך יצירת מיץ המרה על ידי הכבד? האם ההזדהות הגדולה עם הרחם הנשי ועם הווסת אכן מעצימה אותנו הנשים, או אולי היא מצמצמת אותנו ומרחיקה אותנו מהתודעה הגבוהה?
הווסת לא באמת אמורה להפוך לסמל הנשיות כיוון שהיא אינה בלעדית לנשים. גם לפילות, לחתולות, לכלבות ולנקבות העטלפים יש וסת, שלא לדבר על כך שלרוב הנקבות ממשפחת היונקים יש רחם: לג׳ירפות, לדובות, לעכברות לחתולות ולארנבות. מכיוון שיש עוד נקבות בעולם החי שיש להן וסת ומכיוון שיש עוד חיות רבות שיש להן רחם, הווסת והרחם מסמלים למעשה את הנקבות בטבע, והאישה היא רק אחת מהן.
בעברית, המונח נקבה נגזר מהמילה ״נקב״, שם שמתאר את מבנה איבר המין אצל נקבות ממשפחת היונקים.
הגדרת הווסת כסמל של עוצמה נשית, אינה אלא הגדרת נשים על פי הנקב שבגופן.
לרוב, הזדהות עם עוצמה נשית היא הזדהות עם נקב, שדיים, רחם ודם הווסת, כמו שהזדהות עם העוצמה הגברית היא לרוב הזדהות עם איבר המין הזכרי, עם זרע ועם שרירים.
נשים מודעות לא ירצו שגברים יתייחסו אליהן כאל נקב או כאל איבר מין, אבל הן עושות זאת בעצמן כשהן מזדהות עם הווסת כאילו היו אחת. באותה מידה, הן גם לא ירצו שגברים יתייחסו אליהן רק כאל רחם מהלך שיכול ללדת ילדים, כי הן הרבה יותר מזה. ובכל זאת, הן בעצמן מצמצמות את עצמן לרחם, ברגע שהן הופכות אותו לחלק נרחב בהגדרה העצמית שלהן.
הגדרה עצמית שמסתמכת על איברי המין שלנו תוחמת רק חלק קטן ומצומצם מההוויה שלנו. תודעה שאינה מוגדרת על ידי איבר זה או אחר או על ידי תהליך ניקוי פיזי זה או אחר, היא תודעה גבוהה.
נשים רבות, שרואות את הרחם כחלק מהעוצמה הנשית ואינן מצליחות להיכנס להיריון, סובלות סבל רב משום שהן מרגישות שנכשלו כנשים, למרות שהן תמיד יהיו תודעה גבוהה שלא חסרה דבר.
השאלה שנשאלת היא מדוע להעצים את עצמנו על פי איברי הרביה שלנו ותהליכי ניקוי וניקוז שהם חלק טבעי מהגוף הארעי שמשתנה ומתכלה, ולא להעצים את עצמנו דרך התודעה הגבוהה שאינה קשורה להגדרה פיזית, מינית ומגדרית?
כשנשים יוצרות הערצה עיוורת לווסת ורואות בה סמל לעוצמה נשית, הן לרוב חוות ירידה בתחושת העוצמה האישית שלהן כשהווסת שלהן נפסקת בגיל מבוגר יותר. אם כל החיים את מרגישה עוצמתית בגלל תהליך ניקוי ספציפי שמתרחש ברחם שלך, אין ספק שכשהתהליך הזה ייפסק בגיל מבוגר יותר, את תרגישי שאת שווה פחות ממה שהיית בצעירותך.
כשהגעתי לגיל 40 הפסקתי את מחזור הווסת שלי באופן מודע. יש טכניקות בטנטרה יוגה שגורמות לווסת להיפסק אם לאישה אין צורך בתהליך הזה יותר והיא רוצה לשמר בגופה את האנרגיה שאובדת עם שחרור דם הווסת.
לפי הכתובים של הרפואה הקונבנציונלית, עקב תהליך הפסקת הווסת המוקדם שהבאתי על גופי, הייתי אמורה להזדקן מהר יותר ולחוות תסמינים של גיל ״הבלות״ בגיל צעיר. עד לרגע זה – ואני כבר בת 60 בערך – מעולם לא היו לי תסמיני מנופאוזה כמו גלי חום, מצבי רוח משתנים בלתי נשלטים, דימומים חזקים של וסת, חוסר אנרגיה, דיכאון או קשיי שינה. אני גם לא מרגישה שההזדקנות הפיזית שלי הואצה בהשוואה לנשים בנות גילי. אני מרגישה בריאה, בהירה תודעתית ואני מלאת אנרגיה בעשייה שלי.
לאורך השנים שלי כמורה, פגשתי אין-ספור נשים, צעירות ומבוגרות, שהזדהו עם הרחם והווסת כביטוי לעוצמה הנשית שלהן. אני יכולה לומר שברוב המקרים דווקא הנשים האלו, שהכריזו שווסת היא עוצמה נשית והרחם הוא המקור של האהבה הקוסמית, רובן היו נשים שבירות, דרמטיות, רגשיות מאוד, שהרבה פעמים חוו קושי כזה או אחר ולרוב הן נוהלו על ידי ההורמונים והרגשות הבלתי נשלטים שלהן.
בהרבה מקרים נשים משתמשות בדגל הווסת כדי לקבל הנחות למצבי הרוח ולרגישות היתר שהן חוות לפני קבלת הווסת ובזמן הווסת. הווסת נותנת לנו הנשים לגיטימציה לדרוש מהסובבים אותנו ללכת סביבנו על קצות האצבעות, כי ״אנחנו עומדות לקבל את הווסת״ ואנחנו מאוד רגישות ופגיעות בימים ״המקודשים״ של הווסת.
הרבה פעמים אנחנו משתמשות בדגל הווסת כסיבה מוצדקת לבכי לא מוסבר, לפגיעוּת והיעלבויות ילדותיות, לפרצי זעם לא נשלטים ועוד כהנה וכהנה התנהגויות שאנו כופות על בני או בנות הזוג שלנו בימי הווסת.
אנחנו לוקחות כמובן מאליו את העובדה שבני או בנות הזוג שלנו צריכים לחוות מדי חודש כמה ימים לא נעימים, בלשון המעטה, לצד אישה שמתפרקת פיזית ורגשית, שאי אפשר לומר לה כלום כי היא מנפנפת בדגל "אני בווסת", שנותן לגיטימציה לכל התנהגות חסרת שליטה או לא נעימה או לא מתחשבת.
ממקום רוחני, כל אחת היא מאסטרית בפוטנציאל. להיות מאסטרית זה לקחת אחריות על המציאות שלך, ובכלל זה – לקחת אחריות גם על האיזון ההורמונלי והרגשי שלנו. התפישה שתהליך הווסת מביא איתו בהכרח חוסר איזון הורמונלי שיוצר חוסר איזון רגשי היא לא מדויקת. ישנן לא מעט נשים מאוזנות פיזית ורגשית שתהליך הווסת לא מוציא אותן ממסלול האיזון. כן, יכול להיות שנרגיש קצת עייפות כי אנחנו מאבדות דם בזמן הווסת, אבל גם התופעה הזאת אינה כורח המציאות, כי אם לאישה יש אנרגיה גבוהה והיא מאוזנת, זמן הווסת יעבור עליה ללא ירידות ועליות אנרגטיות ורגשיות.
– עזוב אותה, היא במחזור.
– תהיה רגיש אליה, היא במחזור.
– אתה יודע שאני רגישה בזמן הווסת אז למה אתה…
– אני צריכה תשומת לב כשאני בווסת…
– מה קרה לה, למה היא מתנהגת ככה? אה, היא במחזור.
– תגידי, מה עובר עלייך? את במחזור?
אלו אינם משפטים מעצימים וזו אינה התייחסות מעצימה לנשים בעלות עוצמה. זו פנייה לנשים שבירות ומוצפות רגשית שמתייחסים אליהן כאל ילדות קטנות.
אולי כנשים רוחניות אנו צריכות להתחבר יותר לתודעה הגבוהה שלנו, שאינה מסתמכת על איברי הרבייה שלנו ושאינה תלויה בתפקוד הרחם או בווסת שלנו.
יש הבדל בין לשמור, לתחזק ולהעריך את הבית שאנו גרות בו – הגוף שלנו, שיהיה בריא ושיהיה נעים לחיות בו – ובין להזדהות עם הבית ולראות בו חלק מההוויה שלנו.
בהערכה ובאהבה לכל המגדרים
שאקטי מאי
*********
חשוב לי להבהיר, שמבחירה, אינני מלמדת איך להפסיק את הווסת. מי שמעוניינת לעשות זאת צריכה למצוא מורה טנטרית עם ניסיון וידע רב, שלא עוסקת רק במיניות ואינטימיות ושיש לה את הידע המתאים להפסקת הווסת. לצערי אינני מכירה כרגע מורה שכזאת כך שאינני יכולה להמליץ לכן על אחת, אבל גם זה חלק מהמסע הרוחני – למצוא את המורה המתאימה לכן.
*********
שאקטי מאי היא מייסדת מרכז היוגה שאקטי יוגה סנטר (פראנה יוגה קולג׳)
למצטרפים חדשים שבועיים התנסות חינם בשיעורי היוגה – לחצו כאן להצטרפות
מחברת הספרים: ״להיות״; ״Enigma of Self Realization״
לתגובות ושאלות אתם מוזמנים לשלוח מייל ל: shaktimhi@gmail.com