"האוכל דג ביום דג ניצל מדג"

דג לתמונת ראשונה

 

זהו אחרי הכרות ארוכה שלנו כאן יחד…  הגיע הזמן שתכירו גם אתם את "גברת כנפי"

בצעירותה היא הייתה נערה ג'ינג'ית יפיפייה עם עיניים כחולות ושלא באשמתה טבריינית…
הוא היה עלם חמודות חיפאי שחיזר אחריה…
זקני צפת מספרים עליו… שהיה צועד כל שבת, רגלי מהבסיס ב… "אי שם…"
עד… לבית הסבתא שגרה בטבריה… רק בכדי לראות אותה… את בת השכנים היפיפייה…
פעם… פעמיים… שלוש… זהו…הוא הבין שזו אהבה ממבט ראשון… והיא היא המיועדת …
ורק היא זו שתהייה לו לאישה …
השנה 1944 העלם המאוהב הגיע הביתה וסיפר לאביו יצחק וסבתא הדסה על אהבתו
לבת השכנים היפיפייה שגרה ליד הסבתא מטבריה…
נערה יפת עיניים… וביקש ללכת לבקש את ידה…כן… כן … לבקש את ידה… כך אז היה נהוג…
סבא יצחק התלבש כיאה לאב שהולך לבקש את יד כלתו המיועדת…
ונסע… לטבריה לראות מקרוב מי זו בת השכנים של סבתא  בידה… ובמי… בנו מאוהב…
"באתי לבקש את יד בתך לבני רפאל…"
שמח האב שמח מאוד…  "נשאל את פי הנערה…"
והיא… הג'ינג'ית תכולת עיניים במבט מבויש ובצניעות מחויכת הסכימה…
להיות לו לאישה לעלם החמודות רפאל… ומאז הכל היסטוריה…
כל שבת היה נוסע לסבתו בטבריה סבתא בידה… לראות את בחירת ליבו כשידיו מלאות…
פעם… בתפוחים אדומים יפים… פעם בונבוניירה…
בדרך… היה קוטף לה זר של פרחי שדה… לפי העונה…
אך היו ימים … איזה חיזור… איזו רומנטיקה של חתן… תפוחים…בונבוניירה… פרחי בר…
עלם החמודות התקבל  חבר באג"ד… יש פרנסה יש כלה… זה בדיוק הזמן להתחתן…
הוא בן 21 והיא בת 18 בלבד… התחתנו באולם "קובלסקי" ברח' סוקולוב בחיפה…
אז…  היו רק משכירים אולם והכיבוד… מהבית…
וכך המשפחה הקרובים השכנים … נרתמים להכנת החתונה…
כאן בדיוק נולדה "המימונה"
זו מימונה על סלט מיונז… זו מימונה על סלט טחינה… זו על הסיגרים… זו קובה…
זו סמבוסק… זו מעמול… זו מערוד… זו עוגות… כך הרימו חתונה… טעימה אש…
וזו מימונה על כוס הלימונדה שקיבל כל אורח שהגיע לחגוג…
בסימן טוב ובמזל טוב… זו הייתה "החתונה… של  1945"
ומאז…
ביתם של רפאל ואשתו הטרייה אהובה תמיד היה פתוח ומארח את כולם…
היא החלה לומדת אט אט את רזי הבישול מחמותה שהיא במקרה גם חמותי…
עורכת שולחן… קצת מזה… וקצת מזה… קצת מזה וקצת מזה…
אבל רפאל אהב שיהיה הרבה מזה… והרבה מזה… והרבה מזה…
כשרפאל היה רואה שמישהו נהנה מהאוכל… או אומר טעים… תכף ומיד היה
קם להביא עוד… ואשתו הייתה אומרת לו… "כנפי…"
אם רצה להשוויץ בעוגיות שאפתה היה אומר תביאי עוד… הייתה אומרת… "כנפי…"
ולמה …. כנפי כי הם נגמרו… היא לא בדיוק ידעה איך להכין כמויות יותר גדולות….
וכך נולד המושג "כנפי…" על כל דבר שנגמר היא הייתה אומרת… "כנפי…"
"כנפי כנפי כנפי…" מאז קראו לה "גברת כנפי" ולה בכלל קוראים אהובה אהובתו של רפאל.
ועכשיו תרגום רש"י למילה בערבית "כנפי" = היו היה…ונגמר
אט אט ביחד עם רפאל היא למדה להגדיל את הכמויות כיאה לאירוח כיד המלך
שרפאל כל כך אהב שיהיה בביתם…
רפאל היה ממונה על בישול הדגים בבית בטעם שכולם התפעלו…
את הדגים היה קונה בטבריה מדייג מקומי…והיה לו גם מרכיב סודי
קורט סוכר שחיבר את הטעמים ושבר חמיצות יתר.

דג בסיר יפה
רפאל היה עזר כנגדה בכל ההכנות והקניות…
לכולם תמיד היה ברור שכל "שבת חתן" או "חתן בר מצווה"
האירוח כיד המלך תמיד יהיה אצל דוד רפי ו"גברת כנפי" בבית…
השם "גברת כנפי" נשאר כבדיחה משפחתית ועכשיו גם החברות ב "סלונה"
מכירות את הבדיחה…
גם היום  בכל בית במשפחתנו הענפה כשמישהו מבקש משהו ואין…
ישר בחיוך אנחנו אומרים… "כנפי".

ברור לכולם שהמתכון הדגים מוקדש לדוד רפול ז"ל…
רפול תמיד אמר שכל מה שבן אדם צריך זה…
סיר דגים וחלה טרייה…
אז קדימה סיר דגים וחלה טרייה…

הפעם בחרתי לבשל :
דגים ברוטב לימון כוסברה ועגבנייה :  שתי מנות
= = = = = = = = = = = = = = =
לפי סדר ההכנה:
1עגבנייה גדולה חתוכה לפרוסות מניחים בתחתית הסיר

עגבניות לדג
5 שיני שום חתוך לאורכו
חצי גמבה אדומה רצועות
1 פלפל חריף

עגבניות פלפל חריף
2 להניח את הפילטים של דג אמנון רחוצים וממולחים היטב עם מעט מיץ לימון על העגבניות והפלפלים.

הדג לסיר

חצי חב' כוסברה קצוצה

הדג לסיר עם כוסברה

 

גס מלמעלה ואת הרוטב

דג עם הפלפל

לרוטב:
2 כפות פפריקה מתוקה גרוסה גס
1 כף פפריקה מתוקה דקה
1/4 כוס שמן זית
כפית מלח
1/2 כפית סוכר חום
מיץ מלימון אחד
1/4 כוס מים
להביא לרתיחה… ועל אש קטנה  כחצי שעה בסיר סגור…

ואתם בהחלט יכולים ולהמשיך לבשל עוד….  בסיר ליד הדגים מתבשל לו אט אט כרוב ממולא ברוטב לימון ולידו סיר נוסף עם תפוחי אדמה ממולאים…

האוכל על הגז
וכמו שרפול אמר להגיש עם חלה טרייה…

דג לתמונת ראשונה
מר אדון קהלת ליקלק אצבעות… למה…?  לא יודעת
אני לא טעמתי מימי דגים…באף צורה…
אני אוהבת אותם הכי פשוט…  באקווריום…
ואילו מר אדון קהלת תנו לו דגים יום יום אין לו בעיה
ביום שאני מגישה לו דגים … אני יושבת בכיוון השני של השולחן
מי שיכנס הביתה יחשוב אנחנו ברוגז…
לא שמידי פעם אנחנו לא ברוגז…  אבל שורדים 49 שנה…
וזה בזכות הדג… כי אומרים…
"האוכל דג ביום דג ניצל מדג"  שוב למה… כי כך אמרו חז"ל…

רפול… רפול אתה חסר…

הגעתם עד הלום טעמתם נהנתם… זהו הלייק בדיוק כאן למטה משמאל… ואני אגיד תודה

סבתא אילנה בישלה ארוחה
פתאם באמצע החיים אני סלונה – saloona סבתא נרגשת מתרגשת ילדת שכונה " מהעידן שבגרוש היה חור כרמליסטית" לשעבר... בגיל 35 מצאתי את עצמי בתחרות "מלכת המטבח של ויצ"ו" עם מתכון בלי בשר בגלל הכשרות... אז כבר היה ברור שאגש לתחרות - ואקבל בשביל סבתא את כתר המלכות. למה? כי הייתה לי סבתא הכי הכי בשלנית בעולם ממנה למדתי את הסודות הכמוסים והקסומים של המטבח. אז זהו בשנת 1984 בויצ"ו הכריזו עלי "מלכת המטבח" בגלל גזר ממולא וארטישוק משובח. כמובן צילמו אותי "בשחור ולבן" וקיבלתי "פרס"...סיר של סולתם. אז...לא היה אינטרנט, גוגל פייסבוק וסלונה ומאז גם אני סבתא עם סבא ילדים ונכדים... כולנו זכרונים... פעם הייתי סבתא מספרת סיפורי ילדים... ועתה אני מספרת סיפורי - בישולים ... בלי סינרים. מזמינה אתכם אחרי לעקוב ומאחלת לכולם רק טוב...אילנה