נעה בספרה נוגעת באהבה, תשוקה, זוגיות ומשפחה. מהי זוגיות בימינו? האם מונוגמיה? האם זוגיות פתוחה? מה קורה לזוגיות ותיקה, של בני 40+? האם ניתן למנוע את השחיקה ולשמר את התשוקה?
דרך עשרה סיפורים קצרים, הסוחפים אותנו לתוך מערבולת החיים של הדמויות בהן, אנו נחשפים לאמת שמתחת לפני השטח. נעה מתארת דמויות של נשים, המנסות להבין מה הן בעצם רוצות ומחפשות, מה יהווה עבורן מפלט מחייהן ופורקן מהשגרה המכלה את נשמתן.
בסיפור אחד תמצאו את איילה/ יערה, רווקה בת ארבעים המתגוררת בברלין, עם חבר לא חבר, המגיעה ארצה בגלל פטירת דודה והולכת לכנס מחזור של בני כיתתה, שם היא פוגשת באהבת נעוריה.
בסיפור אחר תפגשו אישה אחרת, הנשואה לבעלה בנשואים פתוחים. היא מחפשת את עצמה ותשוקותיה בתוך הקשר הזוגי שלה ומחוצה לו.
ובסיפור שלישי, תפגשו בבחורה, שהיתה "המאהבת" של בעלה של האישה הנשואה.
"בוקר המחרת צלצל אליה וביקש שתפסיק.
"תפסיקי לכתוב את המילים שלי. אני נמחק מזה."
היא צחקה בגסות לתוך הטלפון. בדיוק בשביל צחוק כזה החליפה את כל סתימות הילדות בסתימות לבנות. בריאות.
"אני לא כותבת את המילים שלך. אם אני כותבת אותן הן כבר שלי."
הוא שתק. היא הפחידה אותו. זה לא זמן טוב לריב עם נשים מטורפות. איכשהו הן תמיד יוצאות כשידן על העליונה."
הסיפור שעל שמו אסופת הסיפורים מתאר מערכת יחסים זוגית בין אישה אובססיבית לגבר המשותק ממנה ולא יודע כיצד להתמודד מולה, גם על חשבון "גניבה ספרותית". גיבורת הסיפור היא דמות נרקסיסטית, המייצגת את העידן העכשיו, בו "מגיע לי" הופך לדרך חיים.
הספר כתוב בצורה קולחת והומוריסטית, כך שתוכלו לקרוא אותו בנשימה אחת. יחד עם זאת, מתחת לעוקצנות ולהומור (הלפעמים בוטה) מסתתר דיון על החברה הישראלית בימינו. דיון על חשיבות מוסד הנישואים, האהבה, הזוגיות והמיניות, כאשר כל אלו נשזרים בהווי הישראלי הצבאי, הפוליטי והחברתי..
מאחלת לכם קריאה מהנה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
