במדבר דברים
מאת דנה חפץ
הוצאה עצמית
117 עמודים
"החיים נעצרו
ועם זאת : המשיכו.
קשה להסביר"
כבר כשראיתי את שם הספר עלתה בי השאלה – מה הכוונה בשם הזה , הלא אלה שניים מתוך רשימת חמישה חומשי התורה. ולמה דווקא הם ? …
הספר מורכב כולו מפרגמנטים קצרים חלקם פרוזאיים לגמרי , אחרים הם שירה צרופה ונוספים אליהם טקסטים בעלי רקע תנ"כי. רק כשהתחלתי לקרוא הבנתי את משמעות השילוב הנפלא של שמות אחרוני הספרים בחומש. הדברים המתגלים במדבר.
האסופה של הקטעים , כפי שמתברר מתוכנם במהלך הקריאה, היא קובץ של מחשבות, מראות ותובנות מהתקופה הראשונה של מגיפת הקורונה בארץ ובעולם.
קורונה או בדידות – איזו מהן מחלה יותר מסוכנת ?
"רבים איבדו את מניין הימים.
יום ליום דמה, דבק האחד במשנהו : סגר בית, חוסר מעש.
רק מנין החולים והמתים השתנה מדי יום. כעבור זמן, גם העניין בתנודות הללו דהה"
בדידות היא תחושה פנימית שיכולה להתפתח אצל כל אחד ואחד. יכולה להתפתח גם בהיות האדם בקרב בני משפחתו הקרובים. ההשלכות של בדידות ממושכת הן רבות ויש המגדירים את הבדידות כ"מחלה" מסוג אחר, כזה שאינו תלוי בנוכחות של חיידקים או נגיפים. חויית המגיפה משתנה מאדם לאדם.
"אחרי פסח.
עד תחילת יוני.
לקראת הסתיו.
בספטמבר. לא. ליתר בטחון : באוקטובר.
עוד שנתיים, לפחות.
מה פתאום, הרבה קודם !
ובינתיים השתנו השמיים מדי יום.
האדמה , ככל הנראה , לא.
לגבי הים אי אפשר היה לדעת, מזה זמן רב לא ראה אותו איש.
אף אחד לא ידע מתי זה ייגמר."
בלי ספק, אמירות מעוררות מחשבה.
והנה אנו חווים עוד גל ועוד גל , ואולי אפילו קצת מתרגלים.
"רשמנו כאן דברים , אולי תימצא בהם איזו תועלת, נרהיב לקוות: אף מעט נחמה.
או אולי, הלוואי, יבואו פעם קוראים, יפתחו ויתמהו: ההיתה באמת, אי אז, מגפה בעולם "
ואני מרגישה שהספר הצנוע הזה יהיה בבוא העת גלעד של תקופה, שיבואו חוקרים שיבדקו בכתובים וימצאו את התיעוד הזה, לעיתים מגוחך, לעיתים מצמרר ולעיתים מרגש, אבל לבטח מדייק .
זה לא ספר להתכרבל איתו תחת הפוך בלילות החורף, אבל הוא כן מהווה תמונה של תקופה, שהשלכותיה על כל אחד מהדורות שחווה אותה יכולות להיות אחרות. אבל אין ספק שזו תקופה בלתי נשכחת.
לדנה חפץ יש כובעים רבים, היא ד"ר לפילוסופיה, בוגרת תארים בספרות ובביבליותרפיה, ועורכת דין חברתית. יש לה מה לומר. היא כתבה ספר עיון פילוסופי, ספר סיפורים קצרים ("דולפינים בקרית גת") וכן מאמרים בתחומי הפילוסופיה, משפט וספרות.
אני אהבתי.
