טרגדיה מודרנית אוטוביוגרפית שנכתבה ובוימה ידי יעל פינקלשטיין שאף משחקת את תפקיד הבת בהצגה. יעל לא רק משחקת את הבת, בהצגה היא מספרת את סיפור משפחתה, לוקחת את הצופה למסע חיי הוריה. זה סיפור על אמנות אהבה ואין כסף.
על ההצגה
הזוג גיורא שמאי- שחקן בתיאטרון חיפה , צייר ומשורר, חוה שמאי- אמנית פלסטית צעירה וגננת נשאו מתוך אהבה גדולה ובנו בית.
חלום הזוגיות של שני אמנים, מצא עצמו במתח מול מציאות הקיום הקשה והאכזרית.
חוה ניהלה גן ילדים בתוך סלון ביתם הקטן. מדי יום הבית היה נעלם ותחתיו הופיע הגן, ומידי יום הגן היה נעלם וחזר הבית.
לעיני הקהל נבנה הבית ומתחלף לגן ושוב לבית, עד שאין גן וכבר אין בית.
הצופים נחשפים בצורה מרתקת מקורית ומעניינת לחיי המשפחה , לטלטלות, הקשיים, ההתמודדויות והתהפוכות עם הסוף המפתיע.
ההצגה נוצרה באמצעות עוגנים אמיתיים שהותירו ההורים ונמצאו על ידי ביתם בארגזים שהביאה מבית הוריה: רשימות בכתב יד מחיי היום יום, הגיגים ושירים, מכתבים מהרשויות, תמונות ושלושה קטעים קצרים מהמחזה של לואיג'י פירנדלו: ‘'האיש עם הפרח בפה', עליו עבד גיורא האב.
לסיכום
נדרש הרבה אומץ לתת חשיפה עם עדויות אוטוביוגרפיות לסיפור משפחתי אישי.
הסיפור מספר גם את ספורה של תקופה של חיים בארץ הזאת.
ההצגה מרגשת ונוגעת, יש מי שתציף אצלו זיכרונות מהעבר ויש מי שיוצף בחוויות ומשקעים מההווה, אדישים היא לא תותיר אתכם.
המשחק נפלא, התפאורה מיוחדת.
לכו לצפות
היוצרים
במאית ויוצרת: יעל פינקלשטיין (שמאי)
שחקנית יוצרת: בהט קלצ'י
קולו של הגבר: בעז שמאי
טקסטים: חוה וגיורא שמאי, עיבוד: יעל פינקלשטיין (שמאי)
הפקה, תפאורה, בובה
תלבושות ואביזרים: יעל פינקלשטיין (שמאי)