על המופע

צפיתי בחזרה הגנרלית של המופע בין אחרים, שהתקיימה באולם החזרות בו גם יוצג המופע– אולם אלפא ברחוב בית אלפא 15, תל אביב.

חוויתי מופע עוצמתי, חשוף, מדויק וכנה.

כבר מהרגע הראשון הרגשתי שאני לא רק צופה, אלא משתתפת.

המופע נפתח בפשטות – שני רקדנים, שני כיסאות, אולם אינטימי.

אך הפשטות הזו מתפוררת במהרה, והופכת למסע פיוטי ומדויק אל תוך עולם הזהויות, הדימויים, והפערים שבין מה שאנחנו חושבים על עצמנו לבין מה שרואים בנו.

באמצעות תנועה חכמה, מילים ישירות והומור שמבליח ברגעים מפתיעים, המופע מצליח להציף את השאלות הגדולות: מי אני באמת? האם אני המחשבות שלי, הגוף שלי, הדרך שבה מסתכלים עליי? ומה קורה כשאני מנסה להראות משהו אחר לגמרי?

הכיסאות שעליהם יושבים הרקדנים – כמו גם הקהל – אינם סתם אביזרים.

הם סמל למה שאנחנו נושאים, למבט שמכוון כלפינו, לכמה מעייף לפעמים “להיות” בתוך המופע האינסופי של החיים.

וכששואלים אותנו – “את?, אתה?, אנחנו?, אני?,היא?, הוא?"– קשה שלא להרגיש שהשאלה מופנית גם פנימה.

וכמו שלואיג'י פירנדלו: כתב:  "אם לא הייתי עבור האחרים מה שהאמנתי עד כה שאני, אז מי הייתי?"  

"אנחנו התמונות שאנו יוצרים מעצמנו…", אבל מה קורה כשאנחנו נתקעים בתמונה ישנה שלא מייצגת אותנו יותר? מה קורה כשכיסא אחד קורס? מה נחשף אז?

אחד מרגעי השיא של המופע היה עבורי דווקא רגע עדין, של שקט, כשההצגה כמעט התפרקה מצורתה, ונשארה רק התחושה – הצורך להשתחרר מהמסכה, ולו לרגע.

סיכום

"בין אחרים" הוא מופע שמצליח לגעת בעומק בלי כבדות, ולדבר על שאלות מהותיות בשפה של תנועה, הומור ורגש.
הוא לא מציע תשובות, אלא מראה – מצחיקה, מעייפת, מרגשת – של מה זה להיות אנחנו, כשאנחנו לא לבד.
זוהי יצירה שממשיכה להדהד גם אחרי שהכיסאות התרוקנו, ודלת הסטודיו ננעלה.

קרדיטים

רעיון,כוריאוגרפיה וריקוד – סרגיו אנטונינו אבי קייזר
יצירת פס קול- ענבל דושי
מוסיקה- הילדגארד פון בינגן,ענבל דושי, נאט קינג קול
Portraits photos by Ken Ohara from his book -ONE
תלבושות- סרגיו אנטונינו אבי קייזר

הבכורה: נדחתה בשל המלחמה 

יעודכן בהמשך

סטודיו אלפא עמותת הכוריאוגרפים רחוב בית אלפא 13 תל אביב | יעודכן בהמשך לרכישת כרטיסים

צילום: שרון זינדני