כולם מדברים על הנשים החרדיות, אבל מי חושב בכלל שאפשר לדבר איתן?
בליל תשעה באב, ישבתי באיכה יוצרים שיחה | אירועי תשעה באב לזכרה של שירה בנקי ז"ל בשיחה פתוחה על גבולות השיח.
כולנו הסכמנו על העובדה שלקחת סוגיה, חשובה ככל שתהיה לבית המשפט, לפעמים יפתור בעיה אחת, אולי בצורה חותכת ובשם החוק. אבל יצור עשרות בעיות אחרות. לפעמים זה יראה צעד קדימה-אבל בסופו של דבר זה יוביל את החברה כולה אחורה. יש דברים שאולי החוק ובתי המשפט יכולים להם. אבל זו תהיה טעות אסטרטגית להשתמש בהם. וראו כמה יפה, פחות מ-24 שעות, הנה הוכחה חותכת מול העיניים:
יש אירוע בהפרדה בעפולה, אחד ויחיד מני מאות רבים בעיר שיתרחש בהפרדה מגדרית. הזמר שרוצה לקדש שם שמים, לדעתו-לא מוכן לשיר כשיושבים בישיבה מעורבת. מישהי רואה את הפרסום, הוא מגיע לשדולת הנשים שבוחרות להלחם בהדרת הנשים דרך האירוע הזה שמיועד לקהילה החרדית.
אולי תדברו איתנו, לא עלינו? פייני סוקניק (צילום: יעל ברזילי)
בתשעה באב (כמה סמלי ומתאים לדרמה של הקהילה החרדית שלי) נערך דיון בבית המשפט. השופט פוסק שלא תהיה הפרדה בשום דרך. הזמר מודיע שלא ישיר, זו "שעת שמד" , לא פחות ולא יותר. וישראל רועשת וגועשת מצייצת וכותבת:
המפלגות שבעד ביטול המשילות- כבר משתמשות בחדוה באירוע הנקודתי הזה. הנה ההוכחה שהשמאלנים משתמשים בבית המשפט לכפיה חילונית ואנטי דמוקרטית.
נציגים מהשמאל-רואים בסיפור את ניצחון הדמוקרטיה ומצייצים שלא יתנו יד להדרה. כשיבחרו-הם יראו לכולם. כי זו רק ההתחלה.
במפלגות החרדיות מחככים ידיים בהנאה, שדולת הנשים עשתה להם את העבודה. יש להם קמפיין מעולה שיגייס לדגל גם את המתלבטים. "שעת שמד", זוכרים?
שדולת הנשים חוגגת ניצחון ועוד "הישג" משפטי. בזכותן, הנשים החרדיות תהיינה מודרות פחות. עכשיו הן תוכלנה לשבת היכן שהן רוצות במופע היחיד המותאם לחרדים בעפולה. כך נפתרו כל בעיותיהן של ה"מסכנות החרדיות" דרך בית המשפט.
אולי אם נשות שדולת הנשים היו מדברות קצת עם נשים חרדיות פמיניסטיות ולא פמיניסטיות קודם, הן היו מבינות שהתמונה הרבה יותר מורכבת. ניצחון מסוג זה בבית משפט- מקשה על כל אשה חרדית שפועלת במרחב למען נשים חרדיות לתפקד. יש כבר רבות אצלנו שיכולות להביע דעה מושכלת ומדויקת יותר בנושא. אנחנו יודעות מה תהיינה ההשלכות, מה המחירים ומי ישלם אותם בסופו של דבר (רמז, לא הנשים החילוניות שבשדולת הנשים). אולי היינו מגיעות לפתרונות אחרים- אסטרטגים יותר ומותאמים הרבה יותר למקום, לזמן ולחברה. יכול להיות שהיינו מוותרות על המערכה הזו. כדי לנצח בקרבות אחרים שמשמעותיים לנו הרבה יותר.
כפמיניסטית חרדית-הבוחרת בחירות מורכבות יום יום בין השייכות החרדית לרצון אמיתי לשפר את מעמד הנשים בקהילה החרדית, אני מרגישה פספוס עצום. מינוס אירוע בהפרדה, פלוס התנגדות לעשיה של נשים עבור נשים בתוך הקהילה. כי ה"פמיניזם" הזה מבטל לנו אירועי תרבות מינימליים ועוד מגדיר את זה כניצחון.
אז מי שחוגג היום את ניצחון הדמוקרטיה ואת העובדה שהצלתם נשים וילדות חרדיות מהדרה, לנו זה מרגיש יותר כמו ניצול להישג פוליטי/ארגוני מאשר מאבק אמיתי.
שדולת הנשים עושה הרבה דברים טובים עבור נשים בכלל והחברה בפרט בארץ. אני יכולה להבין את הפחד שמא ההדרה משתלטת על המרחב הציבורי. גם אני טוענת שיש הקצנה בהתנהלות סביב דברים רבים שקשורים לנשים בתוך החברה. ושמדרון חלקלק פועל לשני הצדדים. אבל הבחירה לפעול דרך החוק ובתי המשפט היא בחירה בדרך קצרה שהיא ארוכה מאד בסופו של דבר.
אכפת לכן מהקהילה החרדית ומהנשים החרדיות? נהלו שיח איתן לפני שאתן מפעילות תותחים כבדים בשם הדמוקרטיה, בסופו של דבר, נגדינו. אנחנו מוכנות להגיע, להקשיב וגם להשמיע את מה שיש לנו לומר. אל תדברו בשבילנו. דברו איתנו.
מעגל שיח שמוכנים להקשיב בו (צילום: נועם פיינר)
