אהבותיה של אמה - בקרוב הפקת אופנה!

כָּל הַיָּמִים, כָּל הַיָּמִים

חוֹלֶמֶת אֲנִי עַל כּוֹבַע קְסָמִים.

כּוֹבַע קָטָן, מְקֻשָּׁט נוֹצָה,

הָעוֹשֶׂה כָּל מַה שֶּׁאֲנִי רוֹצָה.

♦

פרזנטורית- יש, לוקיישנים- גם,

קונספט, סטיילינג וצלמת אדומת שיער.

רק תגיע רוח סתיו ראשונה

ול"אהבותיה של אמה"

תהייה הפקת האופנה של השנה!

דמיינו לעצמכם את גרייס קלי, אודרי הפבורן, קתרין דנב, לאה סיידו, קייט מידלטון, גוונת' פאלטרו, קיית בלאנשט, ג'וליאן מור, עורכת ווג- אלכסנדרה שולמן ואמה קליין נפגשות לוועידת פסגה במלון הריץ בפריז על כוס שמפנייה, או במלון הקלארידג' בלונדון לתה של אחר הצהרים… אח… הסטייל שירוץ שם!

מפגש שכזה כבר לא יקרה אבל אני יכולה להעיד ממקור ראשון, שהמפגש בין אמה קליין לאלכסנדרה שולמן- עורכת ווג, אכן מתקיים בימים אלו. על כך תצטרכו לקרוא בספר.

אמה קליין יודעת להתלבש ועדיין יפהפייה אך כבר לא מרגישה כך: בעיניה הגוף החטוב קמל, הזוהר הועם, והערך העצמי התפוגג. האופנה והסגנון הם חלק בלתי נפרד מחייה ומעידים על אופייה, מצבי רוחה, כישוריה וכישרונותיה ובכלל על חייה, כמו גם על הגיבורים האחרים ברומן והאופי הייחודי של כל אחד מהם, גברים ונשים כאחד.

שני גברים בחייה של אמה: הישראלי הביתי והשורשי עם מכנסיי החאקי, חולצות הפולו והחולצות המכופתרות. זה שחוטא בעישון ויודע לבשל, והאנגלי הפילנתרופ המטורזן, מחויט בחליפות פחם, בטקסידו באירועים רשמיים ובמראה "הילד הרע" בג'ינס שחור, טי שירט לבנה ומעיל עור שחור בזמנים לקז'ואל.

"התנשפתי כאילו חיי תלויים במעיל הזה. כמו להכעיס, שלולית קטנה של נוזל לא מזוהה חיכתה לי על הרצפה המבהיקה, לי ולטרולי שנשמט מידי בעודי מרחפת מעליו ומשתטחת. השרשרת הארוכה של חרוזי הפנינה שענדתי נקרעה והתפזרה לכל עבר.
לעזאזל, לעזאזל ושוב לעזאזל! רק אני יכולתי להתחיל חופשה בפַרְסָה שכזו. רק שלא תהיה התקהלות סביבי ושאנשים לא יחליקו על החרוזים. אבוי לבושה. הברך החלה לדאוב אבל הייתי חייבת איכשהו לקום ולאסוף אותם ולאסוף גם את עצמי. מה חשבתי כשבחרתי לטוס בחליפת "העתק שאנל" קטנה בגוון שמנת? לפחות נעלי הסירה "העתק פרגאמו" הם בעלי עקב קטן. לעזאזל שוב!
"את בסדר גברת? אפשר לעזור לך?" שאל קול ערב באנגלית בריטית רהוטה. "

אופנה ואופנה עילית הנם גיבורים בפני עצמם ברומן, אותו כתבתי במשך ארבע שנים. אמה קליין יוצאת לבדה בפעם הראשונה לחופשה קצרה לפריז, חופשה בה הכל עומד להשתנות. לפתע היא בלוגרית המסקרת תערוכות בפטי פאלה ובמרכז פומפידו, היא פוסעת על השטיח האדום בפאלה רויאל לרגל אירוע התרמה בחסות חברת קוסמטיקה ידועה כפרזנטורית ודוברת, מסקרת את פסטיבל ווג אנגליה, נפגשת עם עורכת ווג אנגליה, אלכסנדרה שולמן, ויושבת בשורה הראשונה בתצוגת האופנה של ברברי. כבלוגרית היא משתפת אותנו בבחירת פרטי המלתחה שלה. לא אגלה מעבר לכך שהפקת האופנה שלה על רקע "העיר הלבנה", מקבלת הדים ופרסום עולמיים.

בראתי גיבורה שהיא פשיניסטה וכבלוגרית היא מדווחת לנו על פרטי הלבוש אותם היא בוחרת, אך לא רק את שלה אלא גם של גיבורות המשנה: לילי, אלה, אליזבת ותרצה. אנו עוקבים אחר סגנונה האישי ותוך כדי כך עדים להתפתחות האישית שלה לאורך הרומן בו היא מגלה את עצמה ואת יכולותיה מחדש.

"התעוררתי ליום יפהפה. שלפתי את הטבלה ובחרתי מה אלבש: חליפת מכנסיים שחורה צרה, סריג צהוב, צעיף משי עם נגיעות בצהוב ופרחים, מעיל הקאמל המפורסם, ארוך ומחמם, ולהשלמת ההופעה: מגפיים שחורים. שערי הבהיר משוך לאחור בסיכת מסרק מעוטרת בקאמלייה, לצווארי שרשרת הזהב הדקיקה של הילדים, איפור קליל ורענן, חייכתי לכמה סלפיס בשביל התיעוד ושמתי פעמיי החוצה. הייתי כולי נרגשת בציפייה לכבוש את העיר ולגלות את רזיה. לגעת בסן לורן ובשאנל, לשתות יין בפינת רחוב, ללכת לאיבוד במלון בוטיק של ארמני, לעצום עיניים מטעמו האלוהי והנימוח של פירה הערמונים בקפה אנג'לינה. אני לבד ואעשה הכול לבד, לא אכנע לפחדים. בפריז כמו בפריז, אני קארי ברדשאו."
אני חולמת על הפקת אופנה בהשראת "אהבותיה של אמה"!

מה אמה אוהבת ללבוש במיוחד? הסטיילינג!

מעיל הטרנץ', מגף איטלקי, חליפת חאקי וחולצה לבנה, מעיל קאמל, תיקים קלאסיים וארנקי קלאץ', שמלות קוקטייל שחורות אייקוניות וארוחת הבוקר בטיפני'ס, שמלת מעטפת אדומה או חרדל, קצת וינטג' על סרוויס פורצלן תה אנגלי, מכנסי סיגר שחורות ומחויטות וחצאית עיפרון מחויטת עם חולצת משורר לבנה או סריג קטן, צעיפי משי, טי שירט לבנה, שרשרת זהב ופנינים, נעלי עקב שחורות ובצבע ניוד ולא נשכח שמלת נשף חד פעמית לשטיח האדום וסנדלי סטילטו.

היכן אמה מסתובבת? ובמילים אחרות- לוקיישן, לוקיישן!

בתי קפה, גלריות ואמנות מודרנית, מועדוני ג'אז עם פסנתר כנף שידע ימים טובים יותר, וברחובות "העיר הלבנה"- אדריכלות של ישן מול חדש, קלאסי על- זמני למול מודרני המתחדש ללא הרף ושואף לשמים.

הפקה בהשראת הספר וברוח סתיו!

הסתיו – העונה בה נפתח הספר, היא בעיני העונה הרומנטית ביותר. הוא טיפה נוגה והטבע מתגלה בו במלוא צבעיו ותפארתו. מי יודע כמה שירים נכתבו עליו?

"דילגתי, מחייכת ובהיעדר כושר גופני, גם מתנשפת, כל הדרך מהמטרו ושרתי את Nathalie, אני והכיכר האדומה והריקה של ז'ילבר בקו.
הייתי כמעט לבד בקפה, למעט כמה מקומיים. קניתי שמלה מחמיאה בירוק בקבוק עז שהתאימה למלון הזה הזועק יוקרה אבל עדיין קלאסי. הזמנתי כוס נוספת של סוביניון בלאן וחשבתי שאני רואה את השחקנית הזו, שכחתי את שמה. נגן רחוב זקן התמקם מול בית הקפה וניגן בכינור את מנגינת תחת שמי פריז^{^[1]} שהזכירה לי את הביצוע של איב מונטאן. העצים בשדרה היו מרהיבים. השלכת נצבעה בגוני אדום, כתום, סגול, אש ואדמה. הטבע חגג. סתיו אינו סיום. הביטוי "סתיו חייה", המסמל סיום, אינו נכון. הטבע גועש ושוקק חיים. עוד לגימה קטנה, החלטתי, ואצעד למלון. אומרים שנראה כארמון.
"אני רואה שהמעיל עדיין איתך." היין שליחך את גרוני בהנאה פרץ החוצה בדרך הכי פחות אלגנטית. טוב שהכוס נותרה בידי. ג'יימס אדוארד גרנט התנשא מעליי גם הפעם, בחליפת פחם מחויטת ומגוהצת למשעי. עיניו נצבעו בגוון כחול מעמקים אף יותר משזכרתי, חולצתו הלבנה הייתה מסותתת ולצווארו נקשרה עניבת פרפר שחורה. שערו השחור והבוהק היה מסורק לאחור ברישול מתוכנן. "לא התקשרת אליי," קולו הערב התנגן לתוך עורי ואני אספתי את עצמי, מכחכחת בגרוני, מרגישה שהסומק הרגיל עולה בלחיי. "
ועד להפקה העצמית, בחרתי בינתיים את לאה סיידו הצרפתיה להיות "הפרזנטורית של אמה". נערת בונד וחברת חבר השופטים בפסטיבל קאן, היא אחת השחקניות הטובות והמבוקשות היום, המעידה שאת הצלחתה כפאשיניסטה היא חבה לאחותה הסטייליסטית. הופעותיה על השטיח האדום ומחוצה לו בשנים האחרונות הפכו אותה בעיניי לעילית אושיות האופנה. יפה, חכמה, מוכשרת, קורנת המפזרת אבקת כוכבים ומציאותיות בגובה העיניים.