אופנה עם ערך מוסף

קורס ראשון מסוגו בשנקר ציוות סטודנטים לספורטאים נכים, במטרה לעצב מערכות לבוש אופנתיות בהתאמה אישית עבור כל ספורטאי ובהשראתו, ולהציע פתרונות מעשיים ופרקטיים המוטמעים במערכות הלבוש

עיצוב אופנה הוא לא עניין של מה בכך. על מנת להצליח, וליהנות גם מהדרך, יש צורך בכמה כישורים בסיסיים שבלעדיהם לא ניתן לפעול בתחום הזה. המעצבים חייבים להיות יצירתיים, מקוריים, רחבי אופקים, כאלו שהעיסוק באופנה הוא משאת נפשם והם בעלי תשוקה עזה להפוך את התחום למקצוע.
בית הספר לעיצוב אופנה "שנקר" הוא מהמובילים בתחומו בעולם. נלמדים בו מגוון מקצועות שכולם כאחד קשורים לעולמות האופנה, הטקסטיל והעיצוב ולאורך שנות הלימוד בשנקר, מאותגרים הסטודנטים בפרויקטים מיוחדים, אחד מהם, שהתקיים השנה בפעם הראשונה, נקרא "Good intentions".

good intation יחצ שנקר

במסגרת הקורס Good intentions (כוונות טובות), התקיים שיתוף פעולה בין שנקר לועד לספורט פראלימפי ולספורטאים נכים. במהלך הקורס המשותף לסטודנטים מהמחלקות לעיצוב אופנה ולעיצוב טקסטיל, צוותו זוגות של סטודנטים (אחד מכל מחלקה) לספורטאי/ת נכה. בעקבות ההכרות עם הספורטאים, הסטודנטים ערכו מחקר ועיצבו מערכות לבוש אופנתיות בהתאמה אישית עבור כל ספורטאי ובהשראתו.
מנחות הקורס, מאיה ארזי, הדס הימלשיין, תמר מני ואליסה לוינטון, מציינות שלצוות ההוראה בשנקר חשוב מאוד שהסטודנטים ילמדו במסגרת התואר להיות מעצבים טובים ויחד עם זאת להיות בני אדם בעלי אופקים רחבים ובעלי יכולת להשפיע לחיוב על העולם בו הם חיים, בעזרת הכלים העיצוביים שניתנו להם.
על מנת להבין את התהליך אותו עברו יחד, נפגשתי עם סטודנטים וספורטאים שלקחו חלק בפרוייקט. למרבית המעצבים לא היה ניסיון קודם בעיצוב לבעלי מוגבלויות פיזיות, דבר שהפך את הפרויקט למאתגר במיוחד עבור כולם ולו רק בשל היותו חלק מתהליך לימודי.

הנרי חן סקי מים וגלישה מתוך הפרוייקט  בשנקר צילום תמיר תמיר רוגובסקי

ההנחיות אותם קיבלו הסטודנטים לקראת הפרוייקט היו מאד ענייניות, הם התבקשו ליצור פריטים שיענו על הדרישות ועל הצרכים של הספורטאי אליו צוותו. חשוב היה לזכור שכל ספורטאי מתמודד עם סוג אחר של מוגבלות וכל אחד ביקש פריט שישמש אותו בסיטואציות שונות במהלך חיי היום יום שלו. המעצבים מצדם נדרשו להקשיב ולתעל את הידע והכישרון העיצובי שלהם לצרכים האישיים של כל אחד ואחד.

שני יוסף וחנא חמאם עיצבו עבור ויטל זינגר

הרקדנית ויטל זינגר מתוך הפרויקט בשנקר צילום תמר רוגובסקי

המעצבים שני יוסף וחנא חמאם עיצבו בגד לספורטאית ויטל זינגר שהיא רקדנית פרה- אולימפית בת 31, נכה מלידה, ספורטאית על כסא גלגלים.
"ניהלנו דיון פתוח עם ויטל, רצינו בעיקר להיות קשובים לצרכים ולחלומות שלה" מספרת שני "המשפט שהכי נגע בנו היה שהיא מרגישה שהכיסא הוא חלק בלתי נפרד ממנה והוא לא מהווה מגבלה מבחינתה, אלא מאפשר לה חופש לנוע ממקום למקום". ויטל ביקשה בגד שיהיה פרקטי גם לספורט שהיא עוסקת בו הריקוד הפרה- אולימפי וגם שיהיה בו מסר של העצמה, לראות את האדם שבה ולא את הנכות שלה "כשניגשנו לעיצוב הדגם היה לנו חשוב במיוחד להתייחס לדגשים האלו ומכאן עיצוב הדגם והבדים היו בהשראת אשליות אופטיות על מנת ליצור אשליה של חיבור בין הבגד לכיסא".
השניים מציינים שבתוך התהליך נוצר קשר הדוק עם ויטל. הם נפגשו פעמים רבות במהלך הסמסטר וויטל היתה מעורבת לכל אורך התהליך בבחירות הצבעים ובבחירת הדגם הסופי.

הרקדנית ויטל זינגר מתוך הפרויקט לשנקר צילום מיכאל צור

"אני ספורטאית בנשמה, מטורפת על ריקוד ומאוהבת בעולם האופנה ולכן אני כל כך מאושרת על הזכות הגדולה להשתתף בפרויקט כזה שמשלב מבחינתי את כל האהבות הגדולות שלי" מוסיפה ויטל "זכיתי לעבוד יחד עם זוג סטודנטים מקצועי וקשוב, חנא ושני, שניהם זורמים וחובבי אתגרים כמוני, והדינמיקה ביננו הייתה מושלמת מהרגע הראשון. מבחינתי הפרוייקט היה הזדמנות מעולה לא רק להשתתף בחוויה כייפית, אלא גם ליצור שמלת חלומות לתחרויות, ובעיקר ויותר מהכל, לקדם מודעות לספורט פראלימפי ולאופנה נגישה. לעודד חשיפה וייצוג של אנשים עם מגבלה בעולם האופנה".

ויטל זינגר רקדנית עם הסטודנטים חנא חמאם ושני יוסף צילום מיכאל צור

בעוד כחודש ויטל תצא לתחרות הכנה לאליפות העולם ותתחרה לראשונה כשהיא לובשת את השמלה "השאיפה שלי" היא מסכמת בנחישות ובחיוך כובש "היא ללבוש את השמלה גם באליפות העולם בחודש דצמבר, כשהמטרה היא כמובן לעלות איתה גם לפודיום".

שיר כהן ושלווה גוטליב עיצבו עבור מור ספיר

מטפס קירות מור ספיר מתוך הפרוייקט בשנקר צילום תמיר תמיר רוגובסקי

המעצבות שיר כהן ושלווה גוטליב עיצבו לספורטאי מור ספיר. מור בן 29 מרחובות, בעבר קצין בהנדסה קרבית, טס לטייל בנפאל אחרי פרויקט פינוי מוקשים שעשה בצפון הארץ. בנפאל הוא שרד את אסון האנאפורנה, סופה ומפולת שלגים שגרמו למותם של 43 בני אדם וביניהם 4 מחבריו. כתוצאה מכוויות קור קשות, איבד את 10 אצבעות ידיו.
"מידת המגבלה שלי היא מאוד שונה בין מה שחושבים לבין מה שהיא במציאות" מסביר מור "בתור קצין בהנדסה קרבית ומטפס מקצועי, נועדתי לפרוץ דרכים שטרם נסללו, וכך גם עשיתי עם המגבלה שלי. אני כל הזמן מוצא את הדרך שלי לבצע בצורה הנוחה ביותר כל פעולה. זה שאין לי אצבעות זה לא אומר שאי אפשר, זה אומר שצריך לעשות את זה בדרך שמתאימה למישהו בלי אצבעות".

מטפס מור ספיר לשנקר צילום מיכאל צור

"הביגוד שעוצב לי, לא נוצר כדי לסייע לי בספורט שלי" עונה מור לשאלה אודות התחושה שלו לאורך הפרוייקט וסיכום החוויה "הלכנו על עיצוב חדש, בדיוק כמו שאני עיצבתי את חיי ועיצבתי צורה חדשה של מטפס בעולם. עיצבנו בגדים שהם כביכול לטיפוס, אבל עם הסלוגן: not for climbing".

מטפס מור ספיר לשנקר צילום מיכאל צור

"כשנפגשנו עם מור, הלכנו לפני הכל לראות אותו מטפס" מסבירות שיר ושלווה "היה חשוב לנו להבין ולראות איך מור מתפקד ומטפס בלי אצבעות. הדבר העיקרי שבלט הוא שמור מתפקד באופן מושלם ואינו זקוק כלל להנגשה. הוא מצא את הדרכים שלו לעשות פעולות בסיסיות".  כששאלו המעצבות את מור מהן הציפיות שלו מהפרוייקט הוא ענה: "יצא לי לעשות כבר שיתופי פעולה דוגמת עיצובי מוצר ופריטים טכניים מונגשים, הפעם אני רוצה במה! אני רוצה לחגוג את זה. במקום להנגיש אני רוצה להעצים!"
שיר ושלווה מספרות שכשהלכו לקנות חומרים לפרוייקט חיפשו שאקלים (ווי תליה) פשוטים, ושמו לב שעל כולם חרוט not for climbing "בחרנו לזרום עם זה ולמתג ככה את הפרויקט שלנו. כשפוגשים את מור לא מאמינים שהוא יכול לטפס – כביכול not for climbing, ולכן בחרנו למתג את הפרוייקט בסלוגן הזה".

מטפס מור ספיר סטודנטים שיר כהן ושלווה גוטליב צילום מיכאל צור

טל אליה ואילונה מגדלייב עיצבו ליוליה צ'רנוי

טל אליה פישר ואילונה מגדלייב, עיצבו ליוליה צ'רנוי קלעית פראלימפית. כשהן נפגשו עם יוליה אליה צוותו על ידי מנחות הקורס, נחשפו להתמודדויות שלה בבחירת פרטי לבוש, הן במהלך חיי היום יום והן עבור תחרויות ברחבי הארץ והעולם. לדוגמה, במבנה הגוף של יוליה קיים הבדל משמעותי של משקל בין שתי הרגליים, דבר שמקשה עליה למצוא מכנסיים בגזרות שיתאימו ויחמיאו לה. בנוסף, בגדי המשלחות הייצוגיים תמיד נראים לה מאוד גבריים. בעקבות הדגשים האלו אותם קיבלו מיוליה, עיצבו עבורה מכנסיים בגזרה מחויטת, א-סימטרית (במידות ובצבעים) באופן כזה שיטשטש את ההבדלים בין שתי הרגליים ויחמיא לגזרתה.
הקלעית יוליה צ׳רנוי סטודנטיות אילונה מנדלייב וטל פישר צילום מיכאל צור
"מכיוון שמדובר בפרויקט עם ערך מוסף גדול מאוד ועם תוכן שכלל בתוכו מערכת יחסים אישית שנוצרה (גם ביננו כצוות מעצבות מדיסיפלינות שונות וגם עם יוליה), כמובן שהתחושה שונה מכל פרויקט אחר" מסכמת טל את התהליך והתוצאה "אירוע הסיום היה מרגש מאוד, לראות את כל העיצובים הנפלאים ומעוררי ההשראה של כולם על ספורטאים בשר ודם, ששיתפו את סיפורם האישי ברוחב לב הייתה חוויה מעצימה ביותר".

הקלעית יוליה צ׳רנוי סטודנטיות אילונה מנדלייב וטל פישר צילום מיכאל צור

עוד השתתפו בפרוייקט: תמרה גולן ועמית גלעדי שעיצבו עבור נדב לוי, שחקן בוצ'ה בעל שיתוק מוחיןנועה גולדפדן ומיתר חכם שעיצבו לאדם ברדיצ'בסקי, שחקן טניס כסאות גלגלים, שחר אמיתי וענבר גריס שעיצבו לעידו שגב שעוסק בשחייה ובכדורגל, נוי אברהם ובר קוג'מן שעיצבו עבור השחיין רון פרידמן, שנהב יעיש וחן מאור שעיצבו עבור רועי סדן שרוכב על אופניים, טולה גשרי וסתיו עוז שעיצבו למתן ברמן שעוסק בטיפוס קירות, גיל חסון ושני פלג שעיצבו להנרי חן שעוסק בסקי מים, קארין קרוצ'י ויובל בר שעיצבו לדיאנה שרייר, שעוסקת ברוגבי כסאות גלגלים ודניאל בן יקר ואתי פלדמן שעיצבו לנחמה בן חיים שגם היא עוסקת ברוגבי כסאות גלגלים.

דיאנה שריר מתוך הפרויקט של שנקר צילום תמיר רוגובסקי

הטנסאי אדם ברדצ'בסקי מתוך הפרויקט בשנקר צילום תמיר רוגובסקי

הנרי חן מתוך הפרויקט בשנקר צילום תמיר רוגובסקי

נדב לוי מתוך הפרויקט בשנקר צילום תמיר רוגובסקי

עידו שגב מתוך הפרויקט בשנקר צילום תמיר רוגובסקי

https://www.facebook.com/saloonastyle/