קבלו 10 דברים שכנראה לא ידעתן על מעצב ההוט קוטור – קריסטובל בלנסיאגה
1. קריסטובל בלנסיאגה נולד בשנת 1895 בעיר הדייגים גטריה שבחבל הבסקים בצפון ספרד. אביו היה דייג שהלך לעולמו כשקריסטובל היה ילד צעיר. את התשוקה לבגדים הוא ירש מאמו שהייתה תופרת ומקושרת לאוכלוסייה הגבוהה בעיר. לצידה הוא טיפח את החלום להפוך למעצב אופנת הוט קוטור. כבר בגיל 12 החל לעבוד כשוליה של חייט, שם הכירה אותו אשת אצולה מקומית שהפכה להיות הפטרונית שלו ובהמשך שלחה אותו למדריד שם הוכשר רשמית לחייטות.
2. את דרכו המקצועית התחיל כמעצב עצמאי בספרד בשנת 1919, אז פתח את בית האופנה הראשון שלו בעיר סן סבסטיאן. בהמשך הרחיב את עסקיו, עם פתיחתם של בתי אופנה נוספים בברצלונה ובמדריד. בין לקוחותיו נמנו משפחת המלוכה הספרדית ובני אצולה מקומיים.
3. עיצוביו כללו מוטיבים רבים שנלקחו מתרבותו הספרדית, למשל שימוש בתחרות וניגודיות צבעונית של אדום ושחור. בתחילה עוצבו הקולקציות שלו ברוח הרנסנס הספרדי ובהמשך ההשראה לעיצוביו נלקחה מבגדי נסיכות ספרד כפי שבאו לידי ביטוי בתמונות של ציירים ספרדים מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20, ומבגדיהם של לוחמי השוורים.
4. מלחמת האזרחים בספרד שיבשה את תכניותיו ובלנסיאגה נאלץ לעבור לפריז. בשנת 1937 פתח את בית האופנה שלו בשדרות ג'ורג' החמישי בעיר, אבל רק בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה הוא צבר את המוניטין הגדול שלו ועליונותו בעולם עיצוב האופנה הפריזאי הפכה להיות ברורה. תשומת הלב הדקדקנית שלו לפרטים הקטנים וטעמו המעודן כבשו במהרה את האצולה האירופאית והנשים היפות והחזקות ביותר באותה תקופה לבשו את עיצוביו.
5. לבלנסיאגה היה מוניטין של מעצב הוט קוטור בסטנדרטים בלתי מתפשרים. חבריו למקצוע וביניהם כריסטיאן דיור, קוקו שאנל, הוברט דה ג'יבנשי, אוסקר דה לה רנטה, אנדרה קורז, עמנואל אונגרו ועוד, נהגו להגדיר אותו כאחד הכישרונות הגדולים ביותר של ההוט קוטור. הוברט דה ג'יבנשי קרא לו "אדריכל ההוט קוטור", כריסטיאן דיור הגדיר אותו כ"המורה של כולנו" וקוקו שאנל אמרה עליו "הקוטייר היחיד במובן האמיתי של המילה, האחרים הם פשוט מעצבי אופנה".
6. שנות ה־50 וה־60 היו תור הזהב שלו. בתחילת שנות החמישים הפך לאחד המאסטרים של האופנה הפריזאית, לאחר שב־1951 הציג קולקציה מהפכנית שבה שינה לחלוטין את הצללית שהיתה מקובלת באותה התקופה. בעוד דיור הציג חצאיות עתירות בד עם מותניים צרים, בלנסיאגה הרחיב את הכתפיים, שחרר את המותניים, ריווח בין הבגד לגוף ויצר אופנה עם אלמנטים מפוסלים ומשחקי נפחים, בתחילה בגוונים מונוכרומטיים בסיסיים ובהמשך שילובי צבעים והדפסים ייחודיים.
המאפיין הבולט ביצירתו היה יצירת סילואטות חדשות. ב-1953 הציג את חצאית הבלון, ב־1955 הוא עיצב לראשונה את שמלת הטוניקה האייקונית שלימים הפכה לפריט שנמצא כמעט בארונות של כולנו, ב־1957 הציג לעולם את שמלת ה"שק" ובשנת 1959, עבודתו הגיעה לשיאה כשהציג קולקציה לנשים שכללה שמלות עם מותניים גבוהים ומעילים חתוכים כמו קימונו. עוד מיוחסים לו, מעיל הקוקון (אוברסייז בגזרת ביצה), שמלת הבייבידול והבלון, גזרות ה"קופסה" המרובעות, גזרת האמפייר, חולצות ללא צווארון, מחשופים ישרים ועוד. כולם הפכו לאבני דרך בתולדות האופנה.
לצורך עיצוביו המקוריים הוא מייצר גם בדים. הראשון נקרא Gazar, סוג של בד שמתאים ליצירת נפחים שאהב לשלב בעיצוביו. הבד השני נקרא Cracknyl, בד מצופה בחומר פלסטי בעל מראה מנצנץ ועמיד במים.
7. בשונה מהקולגות שלו (קוקו שאנל, דיור, איב סן לורן), בלנסיאגה לא הצטרף לטרנד ה-פרט-א-פורטה (אופנה מוכנה ללבישה). הוא המשיך לחפש אחר סגנון לא שגרתי, ייחודי וקל ללבישה אך בסגנון ההוט קוטור. בכל פעם כשנשאל על טרנד הפרט-א-פורטה הוא ענה שסגנון זה אינו הולם את כישוריו.
המעבר של הלקוחות לקולקציות לבוש מוכנות, סייע לו לקבל החלטה כשהוא בשיא הצלחתו, ובשנת 1968 הוא מחליט לפרוש "מהסצנה" ולהישאר זכור כחייט אומן הכי אלגנטי ומקצועי שיש. בגיל 74, לאחר 30 שנות עבודה בפריז, הוא סוגר את בית האופנה שלו בעיר ואת בתי האופנה שלו בברצלונה ובמדריד.
היום פועל מותג האופנה בלנסיאגה תחת קבוצת קרינג – הממוקמת בפריז ובבעלותה גם מותגי היוקרה גוצ'י, איב סן לורן, אלכסנדר מקווין, בוטגה ונטה, בוש'רון ועוד.
8. בלנסיאגה נפטר ב־23 במרץ 1972 כשהוא בן 77. ביום מותו הכותרת במגזין Women's Wear Daily היתה: "המלך מת". לאיש בעולם האופנה לא היה ספק למי היא התייחסה.
9. בשנת 2011 נחנך מוזיאון כריסטובל בלנסיאגה בעיר הולדתו. במוזיאון שמור אוסף ייחודי של עבודותיו שכולל כ־3,000 פריטים וממשיך לגדול בעזרת תרומות מגורמים מוסדיים ואספנים פרטיים.
בשנת 2017, 45 שנה לאחר מותו, נפתחה במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון תערוכה רטרוספקטיבית של המעצב הפנומן. התערוכה התמקדה ביצירותיו משנות החמישים והשישים, שני העשורים שמייצגים את נקודת המפנה ושיא הקריירה שלו.
10. בשנת 2012 הוצגה התערוכה 'קריסטובל בלנסיאגה: אוסף אופנה פרטי' במוזיאון תל אביב. התערוכה הגיעה ממוזיאון האופנה "גליירה" בפריז והציגה לא רק את עיצוביו האייקונים, אלא גם פריטים מאוספו הפרטי.
אוליבייה סייאר, מי שמנהל את מוזיאון האופנה גליירה בפריז, אמר על עליו: "בלנסיאגה עצמו היה איש חשאי שהקפיד לשמור על חייו הפרטיים לעצמו ומיעט מאוד להתראיין, הוא השתייך לסוג המעצבים שגם מדלן ויונה (Madeleine Vionnet) בתקופתו או ריי קוואקובו מקום דה גרסון כיום, משתייכים אליו. אלה שאינם מרבים לדבר על עצמם. הם מעדיפים לשקוע בעבודתם, וזו יכולה לגלות עליהם יותר מאשר הם עצמם".
***