לא מתביישות – מתפשטות!

16 נשים בגילאים ומבני גוף שונים מכבבות בתערוכת צילומים. בלי הצרות היקפים והארכות בתוכנות ריטוש, בלי סטיילינג מטורף ובלי הסתרה. פשוט כמו שהן, יפות ושונות

גאלה לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוז

לפני כשלוש שנים כבש את הארץ קמפיין מודעות שטען "שכשהילד שלך משמין החיוך שלו קטן". אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. אני זוכרת את הצביטה בלב, את הכעס, את התסכול, את הכאב שמישהו ישב לו במשרד פרסום, חשב לעצמו איך אקדם לקוח שלי ואצור באזז תקשורתי נרחב- ופשוט בחר להשתמש בנו, השמנים, כשק האגרוף שלו כדי שהלקוח שלו ישלשל עוד כמה שקלים לכיסו.

מאז ועד היום הקמפיין הזה הולך איתי, ואני יודעת שזה לא רק אצלי. אנחנו חיים בחברה שמקדשת רזון, מקדשת אידיאל יופי שעבר הצרות היקפים ו"ניקיונות" בתוכנות ריטוש כגון פוטושופ. אנחנו חיים בחברה צרכנית בה הדרך העיקרית למכור לנו מוצרים ושירותים שאנחנו לא צריכים זה בגרימת שנאה עצמית אגרסיבית. מעודדים אותנו לשנוא את עצמנו כל כך ואז מוכרים לנו ניתוח/ חדר כושר או בגד שיגרום לנו להרגיש יפות לרגע.

ונמאס לי! כל כך נמאס לי שמתייחסים אלינו כאל מטומטמות. נמאס לי שמתייחסים אלינו כאל שקי אגרוף שאפשר לחבוט בהם בלי סוף כדי להניע את הכלכלה. אני מתנגדת להתנהלות הזו.

לכל אישה יש את הזכות לאהוב את עצמה ומי שלא נאה בעיניו- שיסיט מבטו. אנחנו לא דוגמניות מהלכות ולא כאן כדי להיות בובות ברבי או צעצוע. אנחנו נשים, בשר ודם, עם רגשות וכן גם עם שכל. אנחנו לא גוף ריק מתוכן שצריך להתאים לתבנית כזו או אחרת. אז למה מתייחסים אלינו כך?

מתוקף העבודה שלי כסטייליסטית אני פוגשת מדי יום נערות ונשים שחונכו לשנוא את עצמן, כי לאהוב את עצמך זה שחצני ולא צנוע. מדי יום אני חושפת בפני אותן לקוחות את שקר היופי, את העובדה שכל תמונה ופרסומת עוברת הצרת היקפים, הארכה, ניקוי – וכך בעצם מוכרים לנו אשלייה שהיא בכלל לא מציאותית!

את הדוגמניות הכי מובילות בעולם מרטשים בכל תמונה ותפקידנו לצעוק את זה כדי שכולן יהיו מודעות לכך. תמונה מרוטשת לא יכולה להיות אידיאל יופי שכן היא זיוף לא מציאותי. ועם כל הכבוד למשמרת הצניעות, אישה שאוהבת את עצמה ומקבלת את עצמה, יכולה להביט על עצמה במראה ולחייך, היא לא אישה פסולה. היא אישה שמחה וחבל שלא מעודדים את זה. חבל שבוחרים למצוא כל הזמן מה לא בסדר בנו ולהסביר לנו שבגלל זה אנחנו דפוקות או לא טובות ושאנחנו צריכות להסתתר.

לירון פנאן לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוז

ואז לפעמים נמאס לי ואני פשוט רוצה לעלות לגג הכי גבוה ולצעוק "די!". די להגיד לנו שאנחנו לא יפות/מוצלחות/ ראויות/ מסוגלות רק כי אנחנו לא עומדות בתקן אידיאל היופי המרוטש. די להקטין אותי כי מישהו החליט שכולנו צריכות להיראות בצורה מסויימת. פשוט די!

מכיוון שזה פחות אפקטיבי והקול שלי הוא כלי העבודה שלי ואני ממש לא רוצה לאבד אותו, פניתי לצלמת פזית עוז עם הצעה לצלם תערוכה של נשים נהדרות, בכל הגילאים, מידות ורקעים, כמו שהן. בלי הצרות היקפים והארכות בתוכנות ריטוש, בלי סטיילינג מטורף. פשוט כמו שהן. וכך נולדה לה תערוכת REAL AS I AM.

REAL AS I AM MEITAL

הבנו שיש לנו את היכולת ליצור תמונות שמדברות בעד עצמן, ואומרים שתמונה שווה אלף מילים, אז רצינו לספר בתמונות את הסיפור שלנו, הנשים. רצינו להפגיש ביחד את כל הקטבים; שמנות ורזות, גבוהות ונמוכות, בלונדיניות ושחורות שיער, בעלות ישבן מורם ובעלות סנטר כפול, בעלות קפלים בבטן ובעלות ישבן גדול. מגוון. להציג את היופי שבשוני, את העוצמה שברכות, את העובדה שכל אחת היא אחרת. לכל אחת מבנה גוף שונה, אופי שונה, יופי שונה.

אנחנו טסים להמון מקומות להתרשם וליהנות מאדריכלות שונה ומנוף שונה, הולכים למגוון מסעדות כדי לטעות מאכלים שונים, נכנסים לחנויות שונות כדי ליהנות מהמגוון השונה. בכל תחום בחיינו אנחנו נהנים מהגיוון, נהנים מהשוני, אז למה רק בנושא גוף האישה אנחנו חיים באיזושהי תפיסה מעוותת שאנחנו צריכות להיות שכפול גנטי של סופר מודל כזו או אחרת? למה אנחנו לא מבינים שמה שהופך את העולם למעניין ויפה הוא שאנחנו נראות שונות זו מזו?

רוית אסף REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוז

את האפשרות להצטלם הצענו להמון נשים מובילות שמקיפות אותנו ביום יום. חלקן מוכרות וחלקן לא. רבות סירבו. הפחד להוריד את המגננות מול המצלמה לא התאים להן. מצחיק, דווקא לא מעט מהן עוסקות בדימוי גוף כהצהרת האג'נדה שלהן. אבל ביניהן מצאנו את הנפלאות שהסכימו לקחת חלק ולהיחשף. ורצינו כמה שיותר, רצינו מגוון ובעיקר רצינו שכל נערה ואישה שתחשפנה לתמונות האלה תבין שכל גוף הוא אחר ושונה, וכל גוף הוא יפה. שמבנה הגוף, המידה או צבע השיער לא קובעים אם את ראויה /יפה/ מוצלחת.

ידענו גם שאנחנו בפירוש לא רוצות פרובוקציה. כל תמונה חשופה מדי נפסלה. רצינו להציג נשים עוצמתיות ומובילות בתחומן ממקום רך אבל לא מקטין. רכות שמלאה בנוכחות, בכוח, בעוצמה. רכות עוצמתית שמציגה את המציאות, את הקימורים, את הקפלים, את הצלקות, את העיניים שמדברות.

נילי קויפמן אלפטון לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוז

כל אישה והגוף שלה, והתמונה שלה, והסיפור שלה, וביחד תערוכה אחת שמספרת על כוחן של נשים לקחת אחריות על הגוף שלהן, על החיים שלהן, על הבחירות שלהן, על השוני שבהן.

הכוח שלנו לחיות חיים מלאים הוא בידיים שלנו. לא משנה מה אחרים יחשבו ומה אחרים יגידו, כשכל אחת תקבל ותאהב את עצמה כמו שהיא אין ספק שנחיה בעולם טוב יותר.

דימוי גוף שלילי הפך למגיפה בעשורים האחרונים ובאחריותנו להוות מודל חיובי לחיקוי לנערות ונשים באשר הן. עלינו להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי כל הזמן עד שמשהו ישתנה. עלינו להבהיר שהיופי מתחיל מבפנים ופורץ החוצה, וכשנוח לך בעור שלך, כשאת מאמינה בעצמך ומקבלת את עצמך- חיצונית ופנימית- כמו שאת, את יכולה לעשות ולהגשים כל חלום. ההצלחה שלך, החיים שלך, האושר שלך- כל אלו ועוד ממש לא תלויים באיך שאת נראית, רק באם את מאמינה בעצמך, מקבלת את עצמך ואוהבת את עצמך.

ניצן קרביץ לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוזעירית בנדק לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוזרוני מרחבי לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוזשורטי-הילה ניסימוב לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוזשני חזן לתערוכת REAL AS I AM של גאלה רחמילביץ ופזית עוז. צילום פזית עוז

משתתפות בתערוכה: שני חזן, עירית בנדק, מיטל דה רזון, רוני מרחבי, הילה ניסימוב (שורטי), לירון פנאן, רוית אסף, קיי לונג, גאלה רחמילביץ', פזית עוז, נילי קויפמן אפלטון, לירז אסייג, ניצן קרביץ, מריה גרין פוברצ'יק ושירי רווה

REAL AS I AM

הכניסה חופשית 8-7.3.17 בשעות 17:30-22:00 בשרונה תל אביב

אליעזר קפלן 27, צמוד לסטורי

***

הצטרפו לסלונה אופנה בפיסבוק