חלון ראווה: גל אנג'ל

מי אני?

גל אנג'ל, בת 41, בזוגיות פלוס ילדה, המעצבת והבעלים של מותג בגדי הים וההלבשה התחתונה Ugly Duckling משנת 2008.

את השם Ugly Duckling (הברווזון המכוער) בחרתי בהשראת סיפור הילדים הידוע של הנס כריסטיאן אנדרסן. כשהקמתי את המותג כל בגדי הים שהיו כאן היו של מפעלים גדולים, הכל מאד גנרי ומאד מקושקש ומקושט. לא מצאתי שום בגד ים שרציתי ללבוש. בגדי הים שלי היו כאילו הברווזון המכוער – קווים מינימליסטיים, מפתחים נמוכים, ביקיני עם קו מותן גבוה, צבע אחד או שילובים של קולור בלוק – כאילו עשיתי דאונגרייד לכל בגדי הים האובר-מפותחים שהיו כאן, אבל בעצם אני מרגישה שיצרתי שפה ובסופו של דבר הברווזון המכוער הוא הברבור הכי יפה על החוף.

רקע

גדלתי בפרדס כץ ובגבעתיים, אבל ב-15 השנים האחרונות אני חיה בתל אביב, נושמת אותה, שואבת ממנה השראה.
ב-2005 סיימתי קורס תדמיתנות של לשכת העבודה ולאחר מכן עבדתי שלוש שנים בסטודיו של גרטרוד, שם למדתי הרבה על איך מתנהל עסק של אופנה וצברתי ניסיון בכל האספקטים – עיצוב, תכנון, פיתוח, ייצור וניהול. שם גם נולדה ההחלטה להקים מותג אופנה משלי, בתחילה לבגדי ים, ועם הזמן הצטרפו קו הלנז'רי וקו בגדי הפנאי.

מתי ולמה הבנת שאת רוצה להיות מעצבת?

תמיד ידעתי שאעסוק במקצוע יצירתי שבו אוכל להגיע לרמות אסתטיקה גבוהות, אבל בשום שלב לא דמיינתי את עצמי כמעצבת, לא של אופנה בכלל ולא של בגדי ים בפרט. אמא שלי הייתה מורה לתפירה. מאז שאני זוכרת, תמיד היו בבית מכונת תפירה ובדים, אבל התחלתי לפרק, לגזור ולתפור רק בגיל 25. הייתי תופרת לעצמי בגדים ואת חלקם הייתי מוכרת לחברים, אבל לא תכננתי להפוך את זה למקצוע. כמו הרבה מעצבות אחרות, הבחירה שלי במקצוע נבעה מתוך צורך פשוט שלי בבגד ים כמו שאני אוהבת, ולא היה אז בשוק.

מה היה החלק הכי מאתגר בדרך?

מה לא? כשהתחלתי לייצר בגדי ים ב-2008 נקלעתי לענף שתהילתו דעכה וכל הייצור שלו הועבר לסין, בעיקר מפני שלא פעלו אז בארץ מעצבים קטנים של בגדי ים, רק מפעלים גדולים. תהליך ייצור בגדי הים הוא מורכב, ובארץ נותרו מעט מאוד בעלי מלאכה שיודעים את מקצועות הגזירה והתפירה של בגדי הים, המצריכים ציוד מתאים והתמחות בנישה. חוץ מהחלק של עיצוב ופיתוח שהוא הכי קל מבחינתי, כל שאר התהליכים והכובעים שאני חובשת, כולם בלי יוצא מהכלל, מאתגרים מעצבים עצמאים, מניהול הייצור דרך ניהול העסק וכלה בפיתוח ושיווק.

איך את מתארת את סגנון העיצוב שלך?

אני חושבת שפיתחתי שפה עיצובית ייחודית בשוק בגדי הים המקומי, של רטרו, פיפטיז וסיקסטיז, עם גזרות שאני מפתחת בצבעוניות עזה ובכתב יד מאוד מזוהה של התרפקות על עשורים קודמים ועטיפה נוסטלגית עם שמץ של ילדותיות וקריצה של הומור.

לסגנון האופנתי של איזו מפורסמת את מתחברת?

אודרי הפבורן. הפשטות שבתחכום שלה, הניקיון, האלגנטיות הנונשלנטית שלה. אני מנסה להביא את זה לתוך בגדי הים שלי.

כמה שורות על הקולקציה האחרונה

קולקציית הקיץ מורכבת מכמה קבוצות שונות של בגדי ים. הראשונה היא קבוצת ה-Must Have, עם הגזרות הכי מזוהות שלי: בגדי ים שלמים בגזרת ירך נמוכה, ביקיני מותן גבוהה וטנקיני בצבעוניות קלאסית של שחור, לבן, אפרסק וכחול. אחריה תגיע לחנויות שתי קבוצות נוספות: ה-French Collection, כולה בצבעוניות של אדום-כחול-לבן עם דפוסי משבצות ונקודות מתוקים, שיש בה ביקיני עם שרוולים ארוכים וביקיני ובגד ים שלם בגזרת גופיה, וקבוצת ה-Color Blocks ובה משטחים של צבע בחיתוכים א-סימטריים ובגזרות רטרו.

החל מהקיץ שעבר אני פונה גם לגברים שבינינו, והקיץ הזה מציעה להם בגדי ים בגזרת סליפ (ספידו) ובגזרת מכנסונים.
לצד בגדי הים מככבת העונה קולקציית לנז'רי ענוגה בשילובים של כותנה ותחרה בצבעוניות של שחור, לבן, פודרה, אפור ומלאנז'.
טווח מחירים לבגדי ים: 450-570 שקל.
טווח מידות: 36-46.
איפה קונים? באתר www.gal-angel.com ובחנות הסטודיו של Ugly Duckling, לבונטין 7, תל אביב.
פייסבוק: https://www.facebook.com/UGLYDUCKLING.GALANGEL
אינסטגרם: https://www.instagram.com/galangel/