והיופי הזה הוא שלי

לירון, בעלת גוף שופע בוחרת לא להסתיר אותו. כי לכל אישה, בכל מידה, מגיע ליהנות ממה שיש לעולם האופנה והטיפוח להציע

היי, אני לירון ואני ממוחשפת. יש לי חיבה לחזיות פוש אפ ממורפסות ולשמלות בעלות דקולטה נדיב שנצמדות לחמוקיים שמנמנים. לפעמים, מלווה אותן גם שפתון אדום בוהק, רחמנא לצלן.

LIRONH2866

אלוהימה, לפי גירסה אחת, או הגנטיקה וכמויות מסחריות של בן אנד ג'ריז, לפי הגרסה המועדפת עלי, העניקו לי נתונים פיזיים מסויימים. לא בבת אחת, כן? אבל גדלתי לתוך גוף שופע, ולעיתים אף מתפקע, ובחרתי לא להסתיר אותו.

הייתי רוצה לומר שיצאה בת קול פמיניסטית מלאת הוד שקראה לי להתנגד לבודי שיימינג, או משהו כזה, אבל האמת היא הרבה יותר פשוטה והרבה פחות מרגשת: אני פשוט חושבת שזה מחמיא לי – המחשופים הנדיבים, צבעים עזים על השפתיים, בושם שמשאיר אחריו שובל.

כמובן שיש לי בודי אישיוז, למי אין? אבל השנים לימדו אותי ליצר חברות עמוקה ושותפות גורל עם התחת הגדול, הירכיים העבות והכרס, ולראות את היופי בנוכחות העגלגלה שלי, כמו שהיא ואיך שהיא. הן גם לימדו אותי את העיקר והטפל במשטר הביוטי שלי. כי דברים שהטרידו אותי 15 שנים ו-20 קילו אחורה, לא מטרידים אותי היום כהוא זה.

אני כבר לא טורחת לבדוק מה מצב שיער הירכיים שלי, אם יש שערות סוררות שיצאו ממתחם גבעת ונוס או לתהות עד כמה הגבות שלי מסודרות היום. אמות המידה האסתטיות על שיער הגוף שלי הן שלי, ושלי בלבד, ומוכוונות נוחות. אני לא נבהלת כשבגד נצמד אל קווי המתאר שלי, ולובשת אובר סייז רק בימים שאני בדאון. אני מסתכלת על השערות הלבנות בשיערי בחיבה מסוקרנת, כמעט מחכה לראות מה הן תחוללנה (אלא אם יקפוץ לי שוב הפיוז הבלונדיני ואז אפקיר את ראשי למסרקות נייר הכסף והחמצן). אני מתאפרת כשבא לי ומתחשק לי, וכשלא אז המייקאפ מחכה לי בסבלנות על השידה, בלי להעיר דבר. אני לא בודקת אם הבושם שלי הוא חורפי או קייצי או טרופי, אלא אם הוא עושה לי טוב בנחיריים כשאני מזליפה אותו. אחרי סדרת נקעים חד משמעית אני כבר לא נאבקת בעצמי בנעילת נעלי עקב. כשבא לי אני מתפרעת בצבעי לק מנוצנצים וכשלא הציפורניים שלי ערומות ונקיות, ובעיקר, אני בודקת עם עצמי, באופן אינטואיטיבי, מה אני חושבת שהוא יפה, או מחמיא (ורצוי גם נוח), ומשתדלת ללכת לפי זה.

זה לא מפריע לי להיות הבעלים הגאים של עשרות שפתונים על הסקאלה שבין ורוד שושנה ואדום גרושות, ולקנות בקומפולסיביות בקבוקוני לק בצבעים חדשים בכל ביקור בפארמים, ולהישבע שאם הייתי חייבת ללבוש משהו בלילה הוא לא היה "שאנל 5", אלא "קוקו מדמואזל", וכן, גם להתמרח בקרמי יום-ליליים-אנטיאייג'ינג-הילאורוניים כשנחה עלי הרוח (כלומר, כשאני לא מתעצלת).

היי, אני לירון ואני ממוחשפת, ואני קובעת את אמות המידה של היופי שלי לפי מה שבא לי בטוב. הגיע הזמן, לא ככה?

***

בואי לחגוג את כל מה שיפה בלהיות אישה בביוטי סיטי 2017 שיתקיים בתאריכים 7-4 ביולי בביתן 1 בגני התערוכה בתל אביב

לפרטים והרשמה היכנסי לאתר