רבות מאתנו חולמות בגילאי 30, 40 ואפילו 50 לעשות הסבה מקצועית, להפוך תחביב לעבודה מכניסה או להעמיק, בשביל הנשמה, בתחום שהיה לנו בו עניין מאז ומעולם, אבל נדחק הצידה במרוץ החיים, המשפחה והילדים.
סיפורים של נשים שעשו את זה לפנינו יכולים לתת השראה ולעתים את הדחיפה שאנחנו צריכות בשביל לקום ולעשות לעצמנו. כזה הוא סיפור ההצלחה של שרון הרפז, בת 41, נשואה ואמא לשלושה, שעבדה כמהנדסת אלקטרוניקה בחברות הייטק עד שהחליטה בגיל 29 לעשות הסבת מקצוע לתחום האופנה והחלה ללמוד את התחום בקורסים קצרים שלקחה בארץ ובחו"ל.
"תמיד אהבתי אופנה. בגדים תמיד עשו אותי שמחה וביום שלא התלבשתי "טוב" הרגשתי עצובה ולא נינוחה" מסבירה שרון את המעבר החד מהנדסה לאופנה "מגיל מאוד צעיר נקשרתי לבגדים שלי והיה לי סגנון מאוד ברור ויחודי".
מתי התגבשה אצלך ההחלטה לעזוב קריירה אחת ולהתחיל חדשה?
"אחרי ניסיון של כמה שנים כמהנדסת צעירה בהי-טק החלטתי שבמקום הזה אני לא אשאר לנצח כי הוא לא מספיק יצירתי, קצת מנוון והיכולות שלי לא באו שם לידי ביטוי. הרצון לשינוי התחזק כשהייתי בהריון עם בני הבכור. הרגשתי שבהריון אני באמת מתחברת לעצמי ומבינה שלמרות שהמשכורת מעולה, התנאים מדהימים והמקצוע יוקרתי, זה לא מה שאני רוצה, לא מה שאני אוהבת ולא מה שיעשה אותי מאושרת והתחלתי לחפש לימודים לקראת קריירה חדשה".
ידעת בדיוק מה את רוצה לעשות?
"אחרי חקירה פנימית הבנתי שאני אעסוק באחד משני הדברים שאני הכי אוהבת, אופנה או אימון. בזמנו כולם למדו אימון מנטלי ותמיד אהבתי ועזרתי לאנשים להגיע להחלטות ולהניע את החיים שלהם למקומות הנכונים, תמיד הייתה לי ראיה ברורה וצלולה וגם הצלחתי להעביר אותה הלאה בפשטות. המצחיק הוא שבחרתי באופנה אבל אני לגמרי עוסקת בליווי ואימון של המעצבים הצעירים להצלחה אישית ועסקית, אז כרגע אני בעצם עוסקת בשניהם ואני מרגישה לגמרי במקום הנכון לי".
היו התלבטויות בדרך?
"לעזוב משרה טובה "ובטוחה" במיוחד שאת כבר נשואה עם ילד ומשכנתא זו החלטה מאוד לא קלה. אבל למדתי שאין דבר כזה משרה בטוחה, החברה האחרונה שעבדתי בה מונה היום כ- 10 אנשים בארץ, כשאני עזבתי היו שם כ- 200 עובדים. היום אני כבר חושבת הפוך, את הכי בטוחה כשגורלך ביידים שלך ואת לא תלויה במעסיק".
איך הגיבה הסביבה הקרובה?
"אימא שלי קצת התבאסה. בעלי עודד ממש תמך בי. המצב היה כזה שככל שידעתי יותר באופנה וככל שהתעסקתי בזה יותר, הייתי חוזרת הביתה יותר מתוסכלת מהעבודה, אבל פחדתי לעזוב את ההי טק. אמרתי לו שאני לא יודעת מה לעשות, שאני לא רוצה להיות אומללה כל החיים, לעשות משהו אחד ולחלום על משהו אחר והוא יום אחד הסביר לי שאין לי ברירה, שאני צריכה לעזוב את העבודה. זו הייתה דחיפה ממש רצינית".
מהחלטה לביצוע
כששרון החליטה ללמוד עיצוב אופנה האופציות שעמדו בפניה היו לימודים במוסד אקדמי מוכר או במסגרת של קורסים קצרים. האופציה הראשונה נפסלה לאור העובדה שכבר סיימה תואר ראשון בהנדסה וגם בגלל שמדובר ב-4 שנים אינטנסיביות של לימודים שקשה מאוד לשלב עם עבודה, משפחה וילדים: "בחרתי באופציה השניה בעיקר בגלל הגיל והמצב המשפחתי, לקחתי קורסים קצרים בכל מיני מקומות, אבל המון תכנים היו חסרים לי. חלק מהתכנים החסרים למדתי בקורסים קצרים בחו"ל".
מהרגע שהתחילה ללמוד ועד שממש עזבה את ההייטק חלפו 4 שנים במהלכן הרחיבה את הידע שלה בתחום ורק כשהיתה מספיק בטוחה בעצמה עזבה את העבודה. היא הקימה מותג שנמכר בחנויות מעצבים ובאינטרנט ובמקביל פתחה מכללה ללימודי עיצוב אופנה וטקסטיל. בהתחלה היו בה קורסים קצרים, בעיקר כאלו שבכלל לא היו בארץ, וכשהבינה שגם את מה שיש בארץ היא יכולה לעשות הרבה יותר טוב ממה שכבר יש, פתחה במכללה מסלולי לימוד נוספים: "מהר מאוד הייתי צריכה לבחור בן המותג למכללה ובחרתי במכללה כי אני מרגישה שהתרומה שלי לעולם הרבה יותר משמעותית פה".
למה דווקא בית ספר למקצועות האופנה?
"כמישהי שרצתה לעשות הסבת מקצוע לאופנה, נתקלתי בפערים גדולים מאוד בענף לימודי אופנה שלא לתואר. המון תכנים היו חסרים, לא היה איך ללמוד אותם בארץ, חלק גדול מהתכנים שנלמדים הם לא רלוונטיים, מיושנים, תעשיית האופנה כבר לא עובדת בשיטות האלו. גם רוב המרצים שנתקלתי בהם לא באמת עובדים בתעשייה ומכירים אותה. הכיתות גדולות מידי והיחס לתלמיד מזלזל, הרגשתי שבעיקר הכסף של התלמיד זה מה שמעניין".
שרון חלמה על משהו אחר, מקום שייתן מענה לכל הדברים שחסרו לה בדרך שעברה: "לא מצאתי מקום שסיפק גם נגיעה עסקית, מנטור או דמות שאפשר להתייעץ איתה ורציתי להקים מקום שהוא בית, מקום שמחבק ומצמיח את התלמידים, נותן להם פתרון מלא והופך את התלמידים למעצבים מצליחים. רציתי להפוך את הדרך שאני עברתי כשהחלטתי לעשות הסבת מקצוע להרבה יותר מהנה, פרקטית וטובה".
חלום שמתגשם
עם כל התובנות האלו הקימה שרון בשנת 2010, בלופט מעוצב בשכונת מונטיפיורי בת"א, את פרופשנס profashions, מרכז רב תחומי לאופנה מעשית. בית הספר מציע לימודי עיצוב אופנה במסלולי לימוד שונים שמתאימים לשילוב עם עבודה במשרה מלאה או גידול ילדים וגם קורסים קטנים יותר דוגמת עיצוב תיקים, עיצוב טקסטיל, עיצוב בגדי ים וקורסי תפירה. הרוב המוחלט של התלמידות הן נשים בטווח גילאים רחב שבין 18 ל-70, המסה העיקרית היא של גילאי 20-40.
מה למדת בדרך?
"ואו, למדתי כל כך הרבה ואני לומדת כל יום מחדש. למדתי איך להפוך חלום למציאות, בהתחלה את שלי ולאחר מכן לעזור לאנשים אחרים להגשים את שלהם. למדתי שאין דבר העומד בפני הרצון, קלישאתי ככל שזה ישמע, לא הייתי יכולה להגיע לאן שהגעתי ללא ההבנה שאני הולכת אחרי הקול הפנימי שלי שהתווה לי את הדרך ועזר לי להתמודד עם הקשיים. היום אני גם יודעת מהרבה ניסיון נצבר, שלעתים, גם אם יש לי את המוצר הטוב בשוק, זה לא מספיק על מנת להביאו להיות top seller מאחר והתחרות קשה ולמדתי שאצל אחרים כל האמצעים כשרים. למדתי גם שיש הרבה קהל מאוד איכותי בארץ שרוצה ללמוד את התחום הזה".
ומה למדת על עצמך?
"למדתי על עצמי שאני הכי נהנית לגרום לאנשים לחיות חיים יותר מהנים, יותר מספקים, לצאת מהקופסה וממה שהסביבה אומרת, לגרום להם להצליח וללוות אותם בתהליך".
עם הפנים קדימה
אחרי קרוב ל-8 שנות פעילות ועם מאות בוגרות ובוגרים מרוצים, שרון לא נחה על זרי הדפנה ושוקדת על הרחבת התכנים והשירותים הניתנים במכללה לתלמידים ולבוגרי הקורסים השונים.
מה התוכניות לעתיד?
"צפויים לנו שיתופי פעולה מאוד מעניינים עם אנשים מובילים בתעשיית האופנה הישראלית. אנחנו עובדים על בניית עוד תשתיות שיעזרו למעצבים הצעירים להתברג בקלות בעולם האופנה הישראלי והבינלאומי. ובעיקר אני רוצה לראות הרבה תלמידים מרוצים ומעצבים מצליחים"
