בין אופנה לבגדים

רואה בדמיונך בגד שאת רוצה ולא מוצאת אותו בפועל בשום מקום? יש לך הזדמנות לעצב אותו בעצמך ולהציע אותו לקהל רחב. מי יודע, אולי תגשימי חלום

השמלה הזאת שלפניכם, שמלת אנג'י היא השמלה הראשונה ולעת עתה היחידה, שעיצבתי אי פעם בחיי.

לא חלמתי לעצב ואין לי שום כשרון בתחום. כשנשות קו.קו פנו אלי לפני כמה חודשים והציעו לי לעצב עבורם בגד כלשהו הרמתי גבה אבל קפצתי בשמחה לבריכה. כמה פרפורים וקריאות הצלה אחרי זה הדגם כבר עמד להצבעת הקהל. זמן קצר לאחר מכן הדגם נתפר, הוצע לרכישה ולמרבה ההפתעה גם נרכש. כל שלב בחוויה הזאת עורר אצלי התרגשות לא צפויה. הזדמנות לבחון את הקשר שלי עם הדבר הכל כך יומיומי הזה – בגדים.

האם בגדים ואופנה הם אותו דבר?

לא בטוחה. אני אוהבת בגדים, לא את כולם כמובן. אוהבת את הבגדים שלי, אלה שבחרתי ואספתי לי במשך השנים. אוהבת גם את אלה שנפרדתי מהם לאורך הדרך והיה לי חשוב שיעברו למי שבאמת אוהבת אותם. אוהבת את אלה שנשארים הרבה זמן בארון ואני רק בודקת מה שלומם ומזיזה ממקום למקום מדי פעם ואוהבת את אלה שאני בוחרת בהם כל יום, אוהבת את עצם פעולת הבחירה, ואת ההרגשה שמתלווה ללבישתם. אני פחות אוהבת אופנה, וגם לא עושה עניין גדול משופינג. לא פאשניסטה, כנראה יותר בגדיסטה.

כשהייתי צעירה ועוד לא ממש השתמשו במושג פאשניסטה, כנראה הייתי. לא במובן של קרבן אופנה, כי איכשהו תכתיבים לא תמיד התאימו לי אבל יותר בכיוון של סטייטמנט. היו שנים שכל יציאה מהבית היתה מחושבת, אולי מחושבת מדי. היום הבחירה הרבה יותר שקטה ושלמה. היא סובבת באמת רק סביב מה שאני אוהבת.

"האופנה חולפת אבל הסגנון נשאר אותו דבר" אמרה פעם קוקו שאנל האלמותית וצדקה כל-כך. הסגנון זה מה שנשאר איתנו לנצח, אותו אלמנט חמקמק שהופך את מעשה ההתלבשות לחוויה, למשהו בעל ערך תרבותי, לי עצמי, לכל המתלבשות ולסובבים אותן, או אותם. זו אמנם פעולה יומימית מתבקשת, הישרדותית אפילו, אבל היא לא אוטומטית. זאת פעולה יצירתית שאנחנו מושקעים בה רגשית ויצירתית. היא לא צריכה להיות כרוכה במאמץ אבל גם ב"זרקתי על עצמי משהו" יש בחירה אסתטית שמכבדת אותי ואת האנשים הסובבים אותי. אני בוחרת להסתכל על זה כאקט שמעשיר את חיי.

ונדמה לי שלכולנו, כל אוהבות הבגדים, שלא בורכנו בכשרון לעצב, לצייר, לתפור או לרקום, יושב בראש איזה דגם שאנחנו חולמות עליו, הבגד המושלם עבורנו, זה שאנחנו באמת אוהבות.

גם את יכולה

בקו.קו, מיזם אופנתי חברתי שהוא הרבה יותר מסתם חנות בגדים, מבינים באמת את הרווח שבין אופנה ובגד, את החיבור לסגנון שהוא עמוק יותר מאשר לכל טרנד אופנתי ומציעים לכל אחת מכן את האופציה לבחון את הקשר שלה עם הבגדים שהיא אוהבת, לחלום ולהציע דגם. תוכלי לעשות זאת כאן collectivecollection.com/voting

הדגמים מוצעים להצבעת הקהל ואם מספיק נשים אוהבות דגם מסוים, הוא מיוצר, נמכר ומה שעוד יותר נחמד בכל התהליך הוא שמציעת הדגם גם שותפה לרווחים. מזמינה אתכן לקחת חלק בחוויה.