ליידי קיטי ספנסר אמנם לא מוכרת בכל בית ברחבי העולם, אבל בכל זאת, לא כל אחת זוכה להיות האחיינית של הנסיכה דיאנה ובת הדודה של הנסיך וויליאם והארי. ליידי קיטי ספנסר היא דוגמנית שהילכה על המסלול של דולצ'ה וגבאנה, אשת חברה בריטית לוהטת וגם אייקון סטייל. בזמן שהארמון עוד סוער בעקבות עזיבתו של הארי יחד עם מייגן לקנדה, הליידי ספנסר החליטה ללכת בעקבות האהבה ולהמיר את דתה.

אין ספק בכך שמדובר בהליך בעייתי שכן יהיה קשה לשני הצדדים להוכיח שאותה אישה אכן מתכוונת ללדת בארצות-הברית, וכן הדבר עלול להוביל לכך שנשים תשאלנה שאלות פולשניות המהוות חדירה לפרטיות בקונסוליה האמריקנית או בשדה-התעופה בארצות-הברית. גם אם מדובר במהלך חיובי שמטרתו לשמור על ביטחון המדינה, היה צריך לבדוק אותו בשבע עיניים ולערוך תכנית ניסוי לפני שמוציאים מן הכורח אל הפועל, אחרת זה עלול להפוך להיות לבדיחה אחת גדולה.

השם שלה היה ג'יאנה מריה בראיינט, אך העולם כולו יזכור אותה כעת ולעולמי עולמים בתור ג'יג'י, הבת של קובי שנספתה באסון התרסקות המסוק עם אביה קובי ברייאנט. אבל מעבר לעצם היותה 'הבת של', ג'יאנה סומנה כהבטחה ענקית בכדורסל הנשים, שכן כבר מגיל קטן הראתה יכולות שמזכירות את הגרסה הנשית של בראיינט האב. חשוב לציין כי מבין ארבע הבנות לבית משפחת בראיינט, ג'יג'י הייתה זו שהכי מחוברת לכדור.

ב"שירו של שפשף" ששר הזמר המנוח מאיר בנאי נכתב כך: "אם רק ניזהר, אם לא ניבהל ונראה לעולם שביחד כולם". איחוד של גברים ונשים והכרה בבעיה הקשה והכואבת יכולה למנוע אלימות נגד נשים, אך גם נגד גברים, והגיע הזמן שדבר כזה ייצא לפועל.

וורצל הייתה מהסופרות הבולטות ביותר (הספר הפך לרב-מכר, וברבות השנים קנה לעצמו מעמד קאלט) בדור הכותבים האוטובגיורפיים של תחילת שנות ה-90. היא פרסמה כתבות וטורים, והוציאה לאור ספרים אישיים נוספים, בהם ספר זיכרונות בשם "More, Now, Again" שעסק בהתמכרותה לתרופות מרשם, וכן קובץ מאמרים בשם "Bitch" שעסק, לדבריה, ב"שבחן של נשים של נשים קשות. כתביה העיתונאיים של וורצל, שסיקרה נושאים שונים, אישיים ופוליטיים, והתייחסו באותו כובד הראש לניסיונותיה לרכוש תיק יוקרתי של מותג האופנה לואי ויטון ולסכסוך היהודי-פלסטיני ברצועת עזה, התפרסמו במגזינים נחשבים בהם "וול סטריט ג'ורנל", "סלייט" ו-"אל".