פתחתי את הבית החדש והלב שלי ביום שישי אחד של חורף להמון נשים נפלאות שבאו להתפלל ולרקוד ולשמוח. אז בחרתי להעניק להן כמה סיפורי השראה שהם מתנה ממני לכל אשה ובכלל לאנשים.
אחרי השנה המאתגרת בחיי, עשיתי לבד את מה שלא האמנתי שאצליח לעשות, קמתי מגירושים מורכבים, לקחתי את גורלי בידיי, זכיתי במבצר חדש ונפלא לילדיי ולי, הנעתי את העסק שלי מחדש ולמדתי אינסוף דברים שהייתי בטוחה שאין סיכוי שאצליח ללמוד אותם אי פעם. הכול אפשרי והכול בראש ואם אתם תקועים אז תקראו אותי ותזוזו. לא תצטערו. הכי קל זה לחיות בסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. אלא שהוא לא הסיפור האמיתי.
תכתבי בלוג. לא כותבת. זה לא הזמן שלי עדיין לכתוב. תכתבי בלוג, זה יהיה סגירת מעגל, הרי האחרון שלך היה ב 1/3/17, תכתבי בלוג. לא כותבת. אבל ראלי הולילנד נגמר, ורגע אחריו חתמת גם על הסכם בחייך האישיים שחיכית לו שנה שלמה ושטלטל את חייך כהוגן.
כמה פעמים בחיים שלכם הלכתם אחרי הלב שלכם, עשיתם משהו שחלמתם עליו, התגברתם על הפחד שעוצר אתכם מלזוז?, אני עושה את זה המון. תחביב מוזר יש לי. אמש עשיתי זאת שוב, עליתי על הבמה, בטוקהאוס, אולם הרצאות שווה ביותר בנמל תל אביב ולפני כ 120 מוזמנים שקנו כרטיס במיוחד בשביל לראות אותי, העליתי את ההרצאה שלי, שהיא הסיפור שלי שמלא בהשראה. וכן, חשבתי לנסות להיעזר בעצה שנתן לי שועל הרצאות וותיק ומנוסה - לדמיין את כל הקהל מולי בעירום, אלא שהיו שם גם אנשים שהם חברים והם כבר מזמן משפחה. אז פחות התאים הקטע עם העירום, אבל לגמרי עברתי את טבילת האש בהצלחה.
יש לי חברה שקופה. אני רוצה להזמין אתכם להכיר אותה. היא לא בחרה להיות שקופה, זה פשוט הגורל שלה שסידר לה את זה. מה אתם יודעים על האנשים השקופים שחיים בינינו?, לא הרבה אני מניחה. הבלוג הזה מנסה לתת הצצה קטנה. לא, אני לא מספרת בכדי לפתוח כאן דיון על צדק ועל מה נכון ומה לא ואני גם לא מספרת בכדי שתטפחו לי על השכם, אני לא צריכה את זה. אני מספרת כי זה חשוב בעייני ללמוד לראות את מי שלא רואים וללמד את הילדים שלנו לראות אותם. מוזמנים.