ביום 19.7.2017 ניתן במסגרת בע"מ 919/15 על ידי בית המשפט העליון בהרכב של 7 שופטים פסק דין מהפכני בסוגיית דמי מזונות ילדים בישראל , אומנם פסק הדין התייחס לילדים מעל גיל 6 השוהים במשמורת משותפת של הורים בעלי יכולת כלכלית דומה. כשנקבע שיש להפחית משיעור דמי המזונות המלאים שהיו בעבר משולמים על ידי האב ולחייב את שני ההורים לשאת בתשלומי המזונות. כיום לאור פסיקת בית המשפט העליון גם במקרים שבהם יש פערי השתכרות וזמני שהות לא שווים, יש לפסוק מזונות בהתאם להכנסות הפנויות ולזמני השהות וגם יש אפשרות לפתוח פסקי דין והסכמים ישנים בקלות רבה יותר.

ביום 19.7.2017, ניתן בהרכב של 7 שופטים פסק דין מהפכני על ידי בית המשפט העליון, בנוגע לשאלת חלוקת נטל מזונות הילדים בין הורים יהודים המקיימים משמורת פיזית משותפת על ילדיהם, המתבטאת בחלוקה שוויונית של זמני שהיית הילדים אצל כל אחד מהם, כשגילאי הילדים מעל 6.בית המשפט העליון קבע כי הורים גרושים ששכרם זהה או דומה יישאו בתשלום המזונות במשותף, בהתאם ליכולתם הכלכלית

ביוני 2018 מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון - שינוי חזקת הגיל הרך), התשע"ח- 2018. לשינוי ההסדר הקיים, שבו נקבע שילד עד גיל 6 יהיה אצל אימו (חזקת הגיל הרך) במקרה של פרידה וגירושין. על פי ההסדר החדשני בהצעת החוק שאושרה, הורים בפירוד יהיו רשאים להסכים ביניהם, לפי טופס שיקבע שר המשפטים, על אופן מימוש אפוטרופסותם, וכי ההסכם יהיה טעון אישור בית המשפט. אם הם לא הגיעו להסכם, או שההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע הסדר הורות שהעיקרון הראשון במעלה בו הוא טובת הקטין, שתיבחן, בין היתר, לפי אמות מידה המוצעות בחוק. עוד מוצע כי בהסדר לעניין קטין שהוא פעוט ( בין גיל שנה לגיל 3), יקבע בית המשפט כי מרבית הזמן הוא ישהה אצל אמו, תוך הבטחת קשר קבוע ומשמעותי עם האב, אם אין סיבות הקשורות בטובת הילד להורות אחרת. בנוסף מוצע לקבוע הוראות בדבר נקיטת אמצעים כנגד הורה המפר הסכם או הסדר ההורות." כיום, כל עוד לא התקבלה הצעת החוק, בתי המשפט לענייני משפחה עדיין מחויבים לפעול בהתאם לחזקת הגיל הרך, ועדין חזקת הגיל הרך כשמה כן היא הוראה שבחוק הקובעת חזקה הניתנת לסתירה בדבר עדיפות מתן משמורת לקטין שהוא מקטני קטינים בידי האם, כלומר מדובר, כאמור, בחזקה הניתנת לסתירה.

בהלכה הפסוקה ובחקיקה הוכרה האפשרות לחלק בין בני הזוג במסגרת חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בעת הליכי גירושין לא רק את הרכוש המוחשי כגון – דירה, עסק ופנסיה אלא גם את הרכוש הלא מוחשי כגון, נכסי הקריירה, מוניטין וכושר השתכרות. הצורך בחלוקת "נכסי קריירה" מתעורר כאשר שני בני הזוג משקיעים, במהלך החיים המשותפים, זמן וכסף לצורך הגברת כושר ההשתכרות של אחד מהם. וקיים פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם, אשר נובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית לצורך טיפול במשק הבית המשותף, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להגביר את כושר השתכרותו.

החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה המכונה חוק גישור חובה, נכנס לתוקפו ביום 16.7.16, מטרת החוב הנה ליישב סכסוכים בין בני זוג והורים וילדים בהסכמה ודרכי שלום על ידי צמצום הצורך בהתדיינות משפטית כל זה תוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך, ובטובתם של קטינים. החוק מחייב את המתדיינים לפנות להליך של משא ומתן מובנה, בביקורת ופיקוח המדינה, באמצעות הפנייה ליחידות הסיוע של משרד הרווחה, טרם הגשת כתבי תביעה לוחמניים ופוגעניים, שלאחר הגשתם, לרוב היכולת להמשיך ולתקשר ולשתף פעולה כהורים נפגעת באופן בלתי הפיך. החוק מגדיר שלפני שבני הזוג שהחליטו להתגרש מגישים תביעה לבית המשפט הם חייבים לעבור לפחות פגישת גישור אחת תוך 45 יום.