אחד הספרים המדהימים, המרתקים ,המרגשים , העצמתים והיפיפיים שקראתי. אי אפשר להפסיק ולא רוצים שיגמר . רוצו לקרוא.
וואו איזה ספר. אני כבר יכולה להאמין בכל דבר. תרחיש האימים הבדיוני לכאורה יכול להתקיים במציאות. זה ממש לא מדע בדיוני בכמה מארצות האסלאם וגם בישראל כשיהיה כוח אבסולוטי לחרדים זה יכול להתרחש.
סיפורה של רוזה בספר חופף בחלקו את קורות חייה של מרגוט. "בעלה של פולק יצא להילחם במלחמת העולם השנייה וחמותה הציעה לה לעבור לגור בכפר גרוס פארטץ' אחרי שדירתה הופצצה. אולם זמן קצר אחרי שהגיעה לכפר היא נלקחה ממנו בכפייה על ידי האס-אס. "מובן שפחדתי", היא תיארה את חששה מהתפקיד שייעדו לה במפקדתו של היטלר. "לא הייתי כאן היום אם האוכל היה מורעל. אולצנו לאכול אותו. לא הייתה לנו ברירה", היא סיפרה לעיתון "טיימס". היא התגוררה ביחד עם חמותה מחוץ ל"מאורת הזאב" עד לניסיון ההתנקשות הכושל בהיטלר - באמצעות מזוודת נפץ - ביולי 1944. מאותו רגע היא נלקחה לבניין בית ספר באזור והוחזקה בו תחת השגחת האס-אס והייתה יכולה לראות את חמותה רק בסופי שבוע."
בספר יש על קשר חברות אמיץ וחזק, על אהבה ותקווה, אובדן ועצב, שמרנות ופתיחות ועל תהליך התבגרות מלווה במחשבות ולבטים .