כשהילד שלך מתחיל את חיי הגן הוא בוחר את החברים שלו ובכך הוא גם קובע מי יהיו החברות שלך בשנת הלימודים הקרובה. או אז את נחשפת למגוון סוגי אמהות שאת צריכה להכיל אל חיקך, לארח בביתך ולהתאפק כשבא לך להעיף להן סטירה
מה ז'תומרת? יש יועצות הנקה, יועצות שינה, יועצות התפתחותיות ויועצות תזונה - אז למה שלא תהיה יועצת מנשאים? זה הכי טבעי והגיוני בעולם
מרגע שהפכתי לאמא הפכתי לשקרנית פתולוגית. לטובת הילדים, כמובן. שוב ושוב אני בודה מליבי שקרים לבנים, אפורים, בז', אוף ווייט. תירוצים, הסברים, עטיפות, התחמקויות, רק שלא ידעו את האמת הכואבת: יש רוע בעולם. יש עצב. יש כאב
סיוטה של כל אם הוא ה'בום-בכי'. כן, אותו צליל עמום של חבטה חזקה באלוהים-יודע-מה ששמעת מהחדר הסמוך ומיד אחריו בכי תמרורים שמעיד רק על דבר אחד: כואב לו. רצח. את מה שעובר בשניות האלה בראש ואת מה שלא עובר בגוף (חמצן) את מכירה היטב
מזל-טוב, את אמא! ואת כבר לא מעניינת אף אחד. את לא באמת מצפה לקבל מהסביבה הקרובה את מה שקיבלת עוד לפני שהיו לעץ שלך ענפים, אבל העובדה שאת אמא לא אומרת שמעניין אותך רק להשוות איכויות של חיתולים, לספר על פליטות או לשמוע עליהן, לטחון סיפורים מהגן או להתחבר עם הבן של השכנים