זה בידיים שלנו ויש לנו היכולת למנוע את האונס הקבוצתי הבא. נשמע יומרני? אולי, אבל ממש לא.הכל מתחיל בנו ההורים. כן, גם זה... אבל אל ייאוש כי בגלל זה בדיוק אנחנו כאן, חונכים לחיים של ילדנו. גם כשקשה ועייפים הרי שנישאר לילות שלמים ללא שינה לצידןם, נתזז עצמנו ברחבי העיר לחוג הרצוי, נשבור ראש על תרגיל חשבון...וכן, נתאמץ גם בכדי לסייע להםן לצמוח בריאים.ות לקראת חיי זוגיות ומיניות. שווה ערך ויקר ערך מהרבה דברים אחרים שעושות ועושים עבורןם ובשבילןם.ממה נתחיל?

ישנן שאלות שתופסות אותנו "לא מוכנים". בדרך כלל הן תהינה ברגע מוזר או לא מתאים – ליד השכנה, ברכב עם עוד ילדים או בסופר. ילד/ה ששואל/ת שאלה אינטימית או כזו שעוסקת בנושא רגיש, כנראה מרגיש/ה מספיק נוח עם ההורה הנשאל/ת בכדי לחלוק שאלות מסוג זה. נשאלתם/ן? כנראה שאתן/ם משדרים נגישות ופתיחות. כל הילדים מתעניינים בנושאים הקשורים ליחסים, היריון ולידה, לא כולם יפנו להוריהם. איך והאם ניתן לענות על השאלות "המורכבות" לנו בצורה אותנטית ואמתית?

מי מאתנו שחוות/ה את ה"שיחה" עם ההורים, זוכרות/ים אותה. היא נחקקה. בדרך כלל כחוויה מביכה שכל שבא זה להתחבא מתחת לשולחן או לברוח. במקרה הטוב, זו הייתה שיחה ובמקרה הרגיל דובר במונולוג בו נמצאים שני אנשים כאשר אחד מהם מדבר ושניהם נבוכים. איך והאם בכל זאת ניתן לקיים את "השיחה" כך שתאפשר תקשורת, דיאלוג עם הילד/ה תוך העברת מסרים?

המיניות שלנו מתחילה מגיל 0. אולי אפילו לפני, אי שם ברחם, שוטטות יד אקראית שהובילה לתחושה נעימה כתוצאה ממגע באיבר שאיננו עדיין מבינים את חיבורו לגופנו. עם הלידה מתחיל החינוך מיני הראשון. איך הורי הגיבו לכך שנולדתי ממין זכר או ממין נקבה. האם ציפו לי? האם התאכזבו?. בתהליך ההתקשרות הראשון שלי, האם הורי חיבקו, ליטפו? שמחו על כל הפרשת גוף? או פן התקשו להכיל את כל הצרכים הכול כך תובעניים של התינוק, מכל סיבה שהיא. לאחרונה אנו עדים לפרשיות חוזרות ונשנות במדיה על פגיעה מינית בקטינות. כהורים חשוב שנלמד ונבין את המשמעות של מיניות והתנהגות מינית ממקורות מידע עדכניים ומהימנים, נפריך מיתוסים ואמונות שגויות ואת ההימנעות נשייך לדור העבר. בעולם בו המידע כל כך נגיש, זמין ופרוץ. חשוב שכל אחד ואחת מאתנו נשקיע מחשבה בשאלה האם אנחנו רוצים להיות שותפים פעילים בחינוך של ילדנו? או שנשאיר למדיה ולקבוצת השווים לעשות זאת?

כנשים, אימהות ונשות מקצוע אנו מדברות רבות על השפעת המדיה בתפיסת עולמן של ילדות ונערות, על הבניית עמדות ואמונות, "מיתוס היופי" והצטמקותן הגופנית אל מול מודלים לא הגיוניים של מראה ולבוש. מבינות לרוב כי אנו חיות חברתיות, תלויות תרבות וחברה המושפעות מהסובב אותנו, תפיסה אשר בגיל הנעורים מקבלת תאוצה ופעמים רבות מכסה את כל מה שאנחנו יוצאות עמו לעולם.