קשרים זוגיים רבים נעים בין חרדת נטישה ובין החרדה מפני מחנק ביחסים. יש מי שנותרים בודדים משום שהם חוששים שיחנקו אותם הרגשות הקשורים ביחסי קירבה. אחרים מסרבים לנתק קשרים הרסניים, בגלל האימה מפני הרגע שבו ייוותרו לבדם. רוב בני הזוג, נעים בן שני הקצוות. אנו לומדים על קשר ואינטימיות מתוך ההתנסות חיינו במערכות יחסים עם הדמיות המשמעותיות בחיינו. קיימים כמה סגנונות התקשרות בין הילד/ה להוריו הקובעים בעתיד את אופי העמדה הנפשית בה ננקוט ביחסים של קירבה ואינטימיות.
לא רבים מאמינים כי יוכלו להיפטר מאותו הרגל אשר לווה אותם שנים רבות אך זאת רק משום שמערכת העצבים הורגלה להרגשה טובה אך ורק בזכות הסם בו הם משתמשים. דהיינו , מוחם "שכח" כי הוא הוא יוכל להחזיר את אותה תחושה טובה. זו כוחה של התמכרות באשליה אותה היא מעוררת.
חרדה חברתית שייכת לקבוצת הפרעות החרדה ומתאפיינת בדאגה מוגזמת ממצבים חברתיים. החרדה כוללת פחד במה, פחד מפני דמיות סמכותיות ופחד מבני המין השני. לעיתים החרדה החברתית מבוססת על טראומה מאירועי עבר אשר כללו דחייה, השפלה, בוז ופגיעה בתחושת הערך העצמי. בעקבות הטראומה, היחיד בונה מנגנוני הגנה שמטרתם להכשיל כל אפשרות לפגיעה נוספת. כך נוצרים דפוסי התנהגות של הימנעות והתכנסות.
הצורך של כולנו להיות "נורמטיביים" בעלי תחושת שייכות חברתית הינו צורך טבעי של כל אדם באשר הוא אדם. אנו חשים צורך להיות נורמטיבים ומקובלים על הסביבה. כאשר אנו חשים "חריגים" התחושה מלווה בדר"כ בתחושת בושה וכאב.
תחושות כגון חי-מת, חוסר רגש, תחושת מרחק ביני לבין העולם, תחושת מועקה ולחץ פיזי, כובד באיזור בראש, תחושת ריחוף, טישטוש, שיכחה, תפקוד אוטומטי, עייפות, עירפול, חוויה מוזרה של 'עצמי', בהייה, ניתוק במחשבה, בעיות קשב וריכוז - ADD , חוסר רגש, אבדן תחושה פיזית מלאה או חלקית. פעמים רבות הניתוק נתפס בעיני האדם והסובבים אותו כמעין נטייה לרחף, או נטייה לשיכחה וחוסר קירקוע עד חרדה.