בימים אלו מתקיימת בגלריה "משרד" בתל אביב תערוכת היחיד המרתקת של האמנית הרב תחומית אלינור רותם. אלינור רותם מציירת משחר ילדותה בעיר הולדתה חיפה. בית הוריה שהוא כור מחצבתה הקיף אותה בספריית אמנות ובין יתר הספרים משכו את ליבה בעיקר ספרי תחריטים בשחור ולבן. מכל סגנונות האמנות אליהם נחשפה , לבה הלך אחרי התחריט.
פואטיקאמרה הינה אמנות, שבה תצלום ושיר מתכתבים זה עם זה באופן הדוק, כשהאחד מעניק פרשנות לשני. כל זוג שכזה זוכה גם לבימוי ולעריכת וידאו, וכך מתקבל קולנוע אחר, בו התצלום והשיר נארגים זה בזה ונחשפים יחד. המיזם , שכפי הנראה הוא הראשון בעולם, נולד מתוך רצון להביא לדו קיום בין צילום לשירה, דו קיום שיאפשר לכל אמנות לפרוץ את מגבלותיה, ולשתיהן כאחת לעורר בצופה חוויה משמעותית. שתי האמניות, המשתפות פעולה באופן הדוק וּממושך, בוחנות ב"מעבדה" הפרטית שלהן את חומרי הגלם שברשותן. באופן זה הרחיבה כל אחת את גבולות הז'אנר שלה. התוצאה המתקבלת היא יצירה משותפת של שתי האמניות, ולעתים אף חובר אליהן משורר או צלם אורח.
בתערוכת היחיד של האמנית הרב תחומית בתיה גזית שמתקיימת בגלריה המרכזית והנחשבת בעין הוד, מציגה בתיה שילוב בין עבודות הפיסול הקרמי אותן היא יוצרת מזה שנים לצד עבודות הניו מדיה , ז'אנר אותו למדה באדיקות ושיכללה במשך שנים ובהתמקצעות ראויה לציון. התוצרים יפהפיים ונותנים תשובה אסתטית ומוקפדת לעין ולנשמה.
"כשהיא כתובה בסינית, המילה משבר מורכבת משני סימנים, אחד מסמל טרגדיה ואחד מסמל הזדמנות". כך היא גישתה של אמנית הקולאז' חנה קרטס בן אליעזר: גישה של תקווה, הזדמנות, ניצחון והתמודדות ריאליסטית. עולמה הפנימי של חנה עשיר והיא מרכיבה ומפרקת תרתי משמע את פרקי חייה, רגשותיה ,וחוויות אישיות מהולים בזיכרונות ילדות מבית הוריה. הוריה הצליחו במאמץ לבנות חיים חדשים על שרידי קרעים וגזרים של נפשם ועולמם אותו השאירו מאחור וחזרו וניסו לחיות חיים חדשים מבוססים על זכרונות נעוריהם שנגדעו. משיכתה של חנה אל הקולאז' איננה מקרית.
דתל"ש יליד צפת, הומוסקסואל שקיבל תואר ד"ר לדמוגרפיה בגיל 26 ותואר ד"ר נוסף לפני שנתיים בפילוסופיה של הספרות מוציא את ספר שיריו השביעי."דם תפוזים" הוא ספר שיריו השביעי של ניקולא יוזגוף אורבך, עיתונאי, משורר, ד"ר לספרות, ולדמוגרפיה המרצה במכללה האקדמית צפת ובמכללה לחברה ואמנויות בנתניה.