מיה גרינברג

את שם על המיטה, צינורות מכל כיוון, מכוסה כולך. ורעדת והשיניים שלך נקשו ופחדת מהשינה הלא טבעית ונשמת מהר, והדופק שלך המריא ואני מנסה לשוות לפני רוגע וחיוך וכל שינוי בפנייך שאיני מכירה, כל עווית, אני שואלת הכול טוב? רק שיהיה הכול טוב רגיל שגרתי משעמם אפילו