מחאתה האופנתית והפמיניסטית של נטלי פורטמן בטקס פרסי האוסקר האחרון הציפה את השאלה המטרידה: איך בכל תולדות הטקס (92 שנים ליתר דיוק), רק אשה אחת זכתה בפרס הבימוי?

סרטם החדש של דוד אופק ומיה ווב הוא סרט תיעודי שמצליח לקפל לתוכו סיפורים אישיים ומרגשים עד דמעות וליצר פרופיל של שלוש נשים מסורבות גט, שמנסות להילחם על חרותן

החברות האמיצה, המוות וההיתקלויות בפיתולי הדרך, מבטאים את היכולת הייחודית של הבמאי לשים פוקוס על סיפור קטן, שמבטא משהו אחר על המלחמה הנשכחת ההיא, משהו שהופך לגדול ומיוחד בנראות אמנותית

"בין הסרטים שהיו רשומים לי על פתק קטן לא לשכוח לראות גם אם בטל זמנם ובטל קורבנם, הוא ברלין סיפור אהבה. רציתי לראות את הסרט מתוך אהבה לברלין שהתגלתה לי במלוא עוצמותיה בגיל מאוחר יחסית"

על פי הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, אין דבר בעולם שכולו טוב או כולו רע. בכל רע יש טוב ובכל טוב יש רע uזה בדיוק מה שמגדיר את בחירת נקודת התצפית של יוצרי קולנוע דוקומנטרי על מושא המחקר שלהם