לימור חממי

ערב חג השבועות, חג הביכורים, יוצאת מבית החולים כשאני עוטפת ומחבקת בידיי את בני בכורי

"אַפְשֶׁרִי לעצמך להיכנס להרפתקה, נקייה ממחשבות, ללא ידיעה ודעה מוקדמת"

מהרגע הראשון פשוט לא יכולתי ונשביתי בקיסמן

הגוף שלה דיבר, זעק את הכאב שבתוכה, ממנו התעלמה ולא הקשיבה לו עד אותו רגע

התובנה שעזרה לי לְהָעֵז לבחור - ברחתי מנשים ובחרתי להעביר מעגלי נשים מתוך תובנה, הבנה וידיעה שבכל אחת מאתנו יש את התבונה, הרגישות והאינטואיציה