ביום שלישי בערב התכנסו 20 נשים מכפר תבור בספרייה לערב קסום. המטרה: תפירת לבבות רכים ומקושטים, אותם מחלקים ליצנים רפואיים לחולים בבתי החולים, ילדים ומבוגרים כאחד. הגעתי סקפטית ועייפה, יצאתי משם מרוגשת ועירנית.

אתמול בערב בעלי מתיישב על המחשב שלי וכותב וכותב וכותב. כששאלתי אותו על מה זה הוא רק אמר "בקרוב תדעי". היום הוא הגיש לי את המחשב ואמר "כתבתי לך פוסט אורח". אחרי כל כך הרבה שנים ביחד, הוא עדין מצליח להפתיע כל פעם מחדש. אז הבלוג שלי, המילים של בעלי שהוא גם בן, אח ואב שמחאת ה"גם אני/ME TOO" לא השאירה אותו אדיש.

כל דבר קטן, כל בשורה משמחת, לפעמים אפילו סתם שיחה עם חברה מעלה אצלי רגשות, מחשבות ולא מעט קנאה.

כשפרסמתי רק פוסט אחד או שניים לא העזתי לכנות את עצמי "בלוגרית" אבל עכשיו, 8 חודשים אחרי, 12 פוסטים שפורסמו ושישה מהם הגיעו לטופ 20, אני בהחלט מרגישה נוח עם המילה הזו.אז לכבוד יום הבלוג הבינלאומי אני מכריזה קבל עם ועדה "אני בלוגרית"!

איך להיפטר מהבלגן בבית ולתמיד - ולהיות מאושרים יותר. כך מארי קונדו מציגה את ספרה "סוד הקסם היפני". היום אני יוצאת מהארון ומכריזה שגם אני נכבשתי בקסם היפני, גם אני חלק מתנועה עולמית משנה חיים. גם אני מקנמרת גאה!