העיירה זאקופנה מעולם לא נראתה כה רוויית חיות - ההצגה לוקחת את הצופים אחורה בזמן לשנת 1911 לעיירת המרגוע הנהנתנית בעלת הנוף הפסטורלי, זאקופנה. בעיירה זו נפגשות במקרה שלוש נשים: גולדי סנדיק המבוגרת והעשירה שבחבורה, פייגה גלקמן המוזנחת והנאמנה והילדה לויט הנשואה הטרייה. ברגע שמזדמן לאזור בחור נאה בשם מרכי גלברד – העניינים מסתבכים ומתלהטים. ואז מתחילים התככים, הרכילות וההתנשאות אחת כלפי השנייה. והכל בגוף שלישי ועם הרבה פלפולים יידישיים פיקנטיים בסגנון "קיש אין תוכעס" ותובנות פמינסטיות.

מוזיקה מצוינת בביצועים נהדרים יחד קטעי קישור שמרחיבים את האופקים הם מנת חלקו של מופע המחווה המושקע לשלישות הגדולות של הזמר העברי. המופע הוא סקירה היסטורית של שלישיות הזמר העברי מקום המדינה ועד שנות התשעים. המופע מתחיל ומסתיים בשירי הגשש החיוור ועובר דרך שלישיית המיתרים, שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים, שלישיית המעפיל, השלושרים, שוקולד מנטה מסטיק, הנשמות הטהורות, הטוב הרע והנערה, קצת אחרת ועד כמו צועני ולהקת מנגו. ורד פיקר המעבדת והמנהלת המוזיקלית (שגם מנגנת על אורגן ואף מבצעת קולות רקע) מצליחה להרים מופע מרתק ומוצלח. מה סוד הקסם?

סבא (יצחק חזקיה) מגיע לפגוש שחקן כושל (נדב נייטס) בבית קפה ומציע לו הצעה: סכום כסף מרשים עבור מספר ימים בהם יתחזה לנכדה האבוד של הסבתא (מרים זוהר). השחקן מתלבט אך מתרצה ונאלץ לשכנע את המלצרית הכושלת (אביגיל הררי) בבית הקפה להעמיד פנים שהיא אשתו בפני הסבתא. כך מתחילה ההצגה "הנכד". וההמשך הוא חיבור אמתי שנוצר בין השחקן לסבתא, למלצרית ואף לסאלי המטפלת (שרי שימחוב). וכשנראה כי הכול מסתדר על מי מנוחות, מגיעה הדרמה בדמותו של הנכד האובד (גלעד שמואלי), שמתברר כי לא עלה על המטוס שהתרסק. ומרגע זה המצב הולך ומשתבש. ולמרות שלכאורה הטקסט מאוד דרמטי, קורן ורובינשטיין השכילו להשחיל פנימה הומור, שבחלקו נובע משינוי דמותה של המטפלת לפיליפינית, יחד עם המאפיינים הידועים. לכן, כל הדרמה הזאת מלווה בהומור, בריקודים ואפילו בשירים שמקלילים אותה במעט.

המחזה "יהודים רעים" הוא מחזהו הראשון של המחזאי היהודי-אמריקאי ג'ושוע הרמן. המחזה הועלה לראשונה באוף ברודווי בניו יורק ב-2012 וההצלחה הרבה לה זכה גרמה לו לעלות אף בלונדון ולקצור שבחים רבים. המחזה מתרחש בחודש מרץ במפגש בין בני דודים לאחר הלווית הסב בדירה במנהטן. בלילה לאחר הלוויה, ג'ונה ובת דודתו דיאנה נפגשים עם ליאם, אחיו של ג'ונה וחברתו מלודי. בין שיחת המפגש מעלה נושאים של זהות יהודית, סטיגמות, כשרות, חתונה בין יהודי לגויה וסוגיית השואה. ומעל הכול ישנה מלחמה על הירושה של הסב: תליון החי עליו שמר בשואה. למרות הנושאים הכבדים, הטקסט מאוד הומוריסטי, ציני ושנון. והוא מהווה תמונה עדכנית להסתכלות על הדור הצעיר של היהודים החיים באמריקה.

האמרה "אהבה מנצחת הכול" אינה תמיד נכונה. במיוחד כשדובר בזוג אוהבים שכל אחד מהם מגיע מעולם תרבותי אחר, כפי שמשתקף בהצגה "גדר חיה" בתאטרון הקאמרי. ההצגה מבוססת על הרומן רב המכר שכתבה הסופרת דורית רביניאן. מדובר בסיפור רומנטי, סוג של רומיאו ויוליה של ימינו שעטוף בהרבה פוליטיקה וביקורת חברתית. לא בכדי הספר ספג הרבה אש בשל תוכנו ובעבר אף נפסל על ידי משרד החינוך מחשש שהוא עשוי לעודד התבוללות. במחזה עדים הצופים להיכנעות לתשוקה ולתהליך ההתאהבות בין ליאת הישראלית וחילמי הפלשתיני בארה"ב כנגד המוסכמות החברתית. הרומן מתחיל בהכרות בין השניים בארה"ב, בדילמה של ליאת האם להמשיך בקשר וכשהיא חוזרת לארץ הקשר מוטל בספק. האם האהבה תגבר על כל המכשולים? או שמא כדאי לוותר עליה? כמו שנאמר במחזה: "אהבה זה לא תמיד מספיק. בסוף כולם רוצים הביתה".