ביום שישי שלפני החג, בין ניקיונות של הגוף והנפש פנימה, הוזמנתי ביחד עם שורה של עיתונאים, עיתונאיות, בלוגריות מסלונה, אנשי חינוך ועוד כל מיני 'מי ומי' להרצאה של ד"ר אייל דורון - חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, בנושא ספרו החדש 'להמציא מחדש הורות וחינוך במאה ה-21'.

בעבודה שלי כמדריכת מוגנות עם בני הנוער אני לומדת כל יום משהו חדש. בני הנוער צמאים לאוזן קשבת וזה לפעמים לא נתפס עד כמה הם מוכנים להיפתח בפני מבוגר משמעותי עבורם.

מה שאני אוהבת בטיולים האלה חוץ מהנוף המדברי שעושה לי את זה ביג טיים, זה את הבריחה מהמוכר והידוע, את הגיבוש המשפחתי, הלינה המשותפת באוהל, תכלס זה סוג של הליכה אל הלא נודע- את נכנסת לישון עם שמיכה שק"ש וכרית, עם הראש לכיוון אחד והרגליים לכיוון השני ולעולם את לא יודעת איך תקומי.

לרב הפתקים נרשמו על דף מזדמן, כזה שנתלש ממחברת או מפנקס, כזה שהיה המאחורה של חשבון ארנונה או סתם דף עם הסבר על הטיול השנתי. מה שהיה כיף זה שהפתק נשאר גם אחרי שחזרנו, והיה כיף להיתקל בו גם אחרי כמה ימים בדרך לפח האשפה.