לכתוב את עצמי, מהבטן- זה משהו שעד לפני שנה לא הייתי יכולה בכלל להעלות על דעתי. חששתי מזה, ממה יגידו, למה שהחיים שלי יעניינו מישהו בכלל

אחת עשרה שנים של עבודה באותה החברה, המקום הראשון שבו עבדתי מיד אחרי הצבא. זה מה שהכרתי, לא ידעתי משהו אחר. הייתי בטוחה שמשם אני אצא לפנסיה

לספר ולדבר על עצמי, וואו לא פשוט. במיוחד לאחת כמוני, שברוב חייה הסתכלה מהצד, התביישה במובן הצנוע של המילה