אז אומרים עליו שהוא הגזים גם הפעם. עוד פליטת פה ועוד אימרה פוגעת. ואנחנו שופטים אותו, מזלזלים, מעליבים ועושים לו "רצח אופי". שימו לב, כל מה שאנחנו אומרים על אחרים ועל העולם מעיד על עצמנו. אנחנו זו המראה של עצמנו ובכל זאת למרות הכל הוא נבחר לנשיא ארה"ב.
קיבלתי הודעה: "יש לך את ספר המתכונים של אמא"? היא הייתה עושה פלצ'ינטה הכי טעימה בעולם...."
"אפשר קפה בבקשה עם 2 סוכר" שאל אותי? השפתיים שלי ההתכווצו והגרון נחנק. פניי האדימו וגל של עצבים עבר בגופי. איך הוא מעז החוצפן הזה לבוא לפה מבלי שקראתי לו ועוד לשבת בסלון ביתי ולבקש קפה?
לא קל להכיל עצב עמוק וגם לא קל להכיל שמחה עצומה. ולכן להרגיש ולערבב ביחד לעיתים זה עוזר- לבכות כמה שאני מרגיש ולשמוח ולצחוק עד... שנגמר. להרגיש שמחה ועצב ביחד - להיות שמח גם כשאני עצוב. שהרי אם אני מחייך וצוחק אין זה אומר שאני לא מתגעגע, או שוכח? להמשיך הלאה בדרך שלנו למטרה שהצבנו להתחזק, ליפול,לעצור לקום ולנצח את החיים .
אם אני אתחפש פעם בשנה למה שאני באמת רוצה להיות, האם זה אומר שבשאר ימות השנה אני לא באמת מי שאני? האם בכל יום אני לובשת "מסיכה" ועכשיו בפורים יש לי הזדמנות להוריד אותה?