לצד עוד כמה דברים כמו אי היכולת לאחר, נטיה קלה לחסכנות יתרה, הקפדה על נימוסי שולחן מחצרו של הקיסר וילהלם השני ועוד, אפשר להכליל ולומר שאבותי הייקים לא נהגו להקפיד במצוות פרו ורבו. אז איך קרה שנהיינו רבים כל כך?

איפה הייתי, מה עשיתי, ומה חשבתי על איפה ושהייתי ועל מה שעשיתי.

פוסט זה מוקדש לזכרו של אליעם זקס, או כפי שהוא קרוי אצלנו במשפחה - סבא אלי. כאן המקום לומר שסבא אלי אינו הסבא הביולוגי של ילדי, אבל הם, נטולי סבאים משל עצמם, אימצו אותו בשמחה, והוא מצידו, אימץ אותם בחזרה לשבט נכדיו הלא קטן גם ככה. הוא גם היה איש חינוך לתפארת, מטיל חיתתו לעיתים, עם הומור משובח שהצריך שנים של הכרות כדי להבין, ובעיקר הוא היה - בנאדם.