הרבה זמן שלא קרו לי ארועים שמצדיקים את תוארי כחסה חוסכת. או שאולי כל הזמן הם מתרחשים, ואני עסוקה מכדי לראות אותם?
מכיוון שאשת אשכוליות אנוכי, להכנס למקס סטוק בשבילי הוא כמו להכניס ילד לחנות ממתקים. (סתם, זה כמו להכניס אותי לחנות ממתקים).
אני וקולגה נקראנו לעזור בפנוי דירה בדיור מוגן. הדבר היה ככה (קיבלתי אישור להשתמש בבטוי)
בקיץ האחרון נברתי בארגזי הנוסטלגיה שמאופסנים למעלה בארון. זה לא היה קל אבל הרבה פחות קשה ממה שחשבתי. מצאתי כל מיני אוצרות וזיכרונות בדרך. למשל זה: