מהי בכלל אהבה? במי אנחנו בוחרים להתאהב? ולמה אחרי ירח דבש של שלושה חודשים/שנים, נראה כאילו התחתנו עם העתק של ההורים שלנו? המחשבה שאנחנו מתאהבים בבן הזוג כי הוא חכם ומצליח, אסרטיבי או סקסי אינה באמת הסיבה להתאהבות… בן או בת הזוג נבחרו אך ורק כי מוח הזוחלים לא הבדיל בינו/ה לבין ההורים שלנו… נשמע רדיקלי? מבאס? שווה קריאה. ובסופה הזמנה לחגיגה של אהבה. הכניסה חופשית!

החודש במרחב מודעות אנחנו מקדישים את העבודה לנושא ההורות, ומזמינים גם אתכם להצטרף אלינו... שלוש הנחות יסוד בנוגע להורות מודעת, ועוד מדיטציה אחת שתעזור לכם להיות הורים טובים יותר. לעצמכם ולילדכם. מוזמנים להנות ולשתף.

אחרי שהבנו בפוסט הקודם שבמקום לברוח מהפחדים, הגיע הזמן לרוץ לעברם, להסתכל להם בעיניים ולגלות אילו אוצרות מסתתרים מאחוריהם, בפוסט הזה אנחנו נצא למסע אחר הנקודה הסינגולרית. אחר נקודת הייחודיות המבדילה אותנו משאר האנושות. אותו שלם המתקיים בכל אחד מאתנו, בעוד אנחנו עסוקים ב"לנסות להיות" מישהו או משהו אחר... קולטים את האבסורד? קולטים את הבזבוז? במקום להיות "המקור" של עצמנו, אנחנו עסוקים בחיקויים, מסיכות ושקרים עצמיים...

"המקום בו נמצאים הפחדים הגדולים ביותר שלך, הוא המקום בו נמצאת יכולת הצמיחה הגדולה ביותר שלך. אל תברח מפני הפחדים שלך, רוץ תמיד לעברם". (רובין שארמה) טרילוגיית פוסטים שתפגיש אותך עם הפחדים הכמוסים וחלקי הצל המודחקים, המונעים ממך לפרוץ את תקרות הזכוכית של חייך. והפעם "מה הסיפור שלך"? משחק שינגיש לך את תת המודע.

כולנו מכירים את זה, התחושה שמישהו או משהו מושך בחוטים של חיינו, מחבל רגע לפני הצלחה, שם לנו רגל בבחירות שלנו. מישהו או משהו שאפשר לתלות בו את האשם לזוגיות הלא מוצלחות שלנו, לכישלונות, כוח זר שמונע מאתנו לפרוץ ולהגשים, להצליח. באשמתו ורק באשמתו אנחנו מתקשים לאהוב, להרות, ליהנות משפע כלכלי ו… הרשימה הולכת ומתארכת. האומנם? ומה אם הכוח הזה, אותו "מישהו" אינו אלא אנחנו עצמנו, האם יתכן שמי שמכשיל אותנו חי בנו, פועל בנבכי תודעתנו?