"אני רוצה לעשות איתך ילד" לפני כמה ימים חבר טוב שלי אמר לי שהוא רוצה שנעשה ילד ביחד, כמובן שעניתי לו שאני רוצה ילדה ושהיא תלבש מלא ורוד. אך לאחר שעברנו את הרגע של הצחוק והכיף, אמרתי לו באמת?!?! התמלאתי בשלל רגשות שבעקבתיו הגיח לו הפוסט הזה שמביא את כל תחושתי, לאחר שחוויתי אותן בשלל הצבעים והגוונים הבנתי כי יותר פשוט יהיה לסדר אותן לשלבים כדי לעזור לעצמי ואולי לעוד כמה נשים ואף גברים שכך שמעתי שמתמודדים עם החוויה הזו של רווקות מאוחרת (ככה קוראים לזה?!)

שאנחנו חושבים על נסיעה ברכבת, כילדים זה תמיד מצטייר כמשהו מאוד פסטורלי והרפתקני, כאשנחנו גדלים אנחנו מגלים את יעליות הזמן וההתחמקות מין הפקקים, ולזה מוסים את הניחוח המקסים של זכרונות הילדות...אך משהו לפני כמה ימים לא הזכיר לי ניחוח מעודן שכזה, לא היה דומה לשום זיכרון חביב, אך לבטח היה הרפתקה