אני אוהבת אנשים שמפלסים את דרכם באמונה שלמה בעצמם ובכשרונות שלהם, שעפים על עצמם ולא עושים חשבון, יצריים ואמיתיים, מלאי צבע ויחודיות

כנראה שהיתה לו כבר תווית של מי שניתן לניצול. הדפוס של הקורבן היה לחלק ממנו. עד מהרה הפך ל׳שפחה׳ של הנערים שזיהו את מה שעבר עליו והתעללו בו מינית באופן קשה וקבוצתי במקלחות, בחדר, בנפרד וביחד. שלוש שנים פעמיים ביום, כל יום. הוא הלך ונגמר. כשלא עבר התעללות הוא פשוט ישן.

היא התביישה במחלה. ביקשה שיעבור לגור איתה ויעזור לה. הוא עשה זאת בלב חפץ. היא לא רצתה שאף אחד ממכריה יידע. עד מהרה היא הייתה מרותקת למיטה ולא הייתה מסוגלת לקום ממנה עוד. היא לא יצאה מביתה, כל הטיפולים הרפואיים שלה נעשו בביתה באופן פרטי. גם התרופות נרשמו באופן פרטי, שמא יתגלה הסוד הגדול של המחלה שלה. לצורך כך הייתה זקוקה לסכומי כסף גדולים. היא בקושי רב ובזמנים מדודים הסכימה שקרובי משפחתה המועטים יגיעו לביתה ונתנה להם מידע חלקי. כל תזוזה סיכנה אותה בהתדרדרות קשה. גם מצב הרוח היה חייב להיות טוב ויציב שמא המצב יתדרדר.

ואז כשאתם כבר משפחה והפרידה בלתי נמנעת, כשייעוץ זוגי כבר לא עובד, צריך להתגבר על הכעסים, הכאבים והחלום שהתנפץ לרסיסים, לאסוף כוחות ולמצוא את הדרך להסכם הוגן ראוי ומכבד שיאפשר לכל אחד מבני הזוג ובעיקר לילדים, להמשיך הלאה.