שני אנשים שאיבדו כמעט את הכל בחיים, ונגזלה מהם חירותם, חיים את חייהם המורכבים, ונפגשים בזכות יד הגורל, או במזל. האם הם מוכנים להאמין שהעולם הזה שגזל מהם הכל, יוכל להעניק להם אהבה כל כך גדולה ומיוחדת?

למה כולנו, כל הנשים, גם אלו שהמילה שרמוטה גורמת להן אי נוחות, צריכות לצאת להפגין ולצעוד בצעדת השרמוטות? כי יש עדיין גברים שחושבים שאנחנו שוות פחות.

לאחרונה הגיעו לידי משפחתי מכתבים שכתבו הורי לבת הדודה שגרה בנשר, בשנים שלפני קום המדינה. יותר מ-15 מכתבים, ביניהם מכתבים שאימי כתבה, אחותה, הוריה, ומכתבים שאבי כתב. מכתבים שמתעדים את חייהם הפרטיים, אבל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל. לא פחות. הנה המכתב מכ''ט בנובמבר

בפסטיבל דוקאביב מעלות תרשיחא שיתקיים בחודש נובמבר יוקרן הסרט אמאלנד - Motherland המספק הצצה רגישה וחומלת אל בית היולדות הגדול והצפוף בפיליפינים. כל אשה שהרתה וילדה תמצא בליבה פינה חמה עבור הסרט הזה. שלא לדבר על דולות, אחיות, מיילדות ורופאים...