במשך 41 הדקות בהן ישבתי על ערימת כביסה וצפיתי בפרק הראשון של סדרת הדרמה המשפחתית מבית רשת NBC העוקבת אחר ארבעה אנשים זרים החולקים יום הולדת משותף, הפלזמה בין תאי המוח שלי כמעט קרסה מהצורך לעבד כל כך הרבה רגשות במקביל. ולא, לא מדובר בפרק דרמטי במיוחד, אלא בפרק אנושי שהצליח לנוע כמעשה קוסמות בין נימי נשמתם של אותן דמויות ולחבר אותי אל משהו עמוק הפועם בתוך כל אחת מהן.

חגי תשרי חובקים בתוכם לא מעט אתגרים למשפחות בתהליכי פירוק וגירושין בארצנו. ומה מעבר לים? איזו עצה ניתן לתת לששת ילדיהם של בראנג'לינה שהושמו בגיגית קטנה ונשלחו אל לב ליבו של ים סוער ועכור? פוסט חובה למתגרש/ת הנע/ה על הרצף שבין הרהור ברעיון ועד גמר ביצוע.