האם כל אחד יכול להיות מנהיג? האם כל אחד יכול לחולל שינוי? האם כל אחד יכול לקחת חלק במציאת תרופה למחלה חשוכת מרפא? מסתבר שכן. מסתבר שהצעד הראשון לא כזה מסובך. צריך רק להסכים לקחת חלק במיזם מחולל חיים ולקחת ביס ממשלוח מנות מעורר השראה. חג פורים שמח.
כל יעוץ שלי במרפאה מתכנס מתי שהוא לרעיון ש "אמא טובה היא אמא שטוב לה". אבל בעוד שאני מפתחת תיאוריות שלמות סביב התמה הזאת, הגבר גבר שלי לקח פיקוד כדי שלאמא שישנה לצדו יהיה באמת טוב. אז הוא החליט שימי שישי בבוקר הם שלנו. ולא שלא התווכחתי. אני עצמאית, מה יהיה עם המרפאה, הסידורים, הספונג'ה, הבישולים? הכניעה היתה כייפית... בשישי הזה גילינו אוצר של ממש, אבל ממש מתחת לאף. חברי האוהבים את החיים הטובים הכניסו כבר עכשיו לוייז "משק לוי מושב ישרש".
כמה מקום יש לאירוע שחווינו בילדות בעיצוב ההווה והעתיד שלנו? מה הופך אדם למנהיג? ולמה החלטתי לחרוג ממנהגי ולהשמיע את קולי בזירה הפוליטית. פוסט אישי.
כבכל שנה, גם הפעם אני משתהה עד הדקה האחרונה ואז חוצה במהירות את כרם הזיתים, מגיעה אל חורשת האקליפטוס שפעם דלקה בה מדורת ילדותי ויורדת אל המדשאה. אל מול כתובת האש הכבויה עומד כפר שלם וממתין לצפירה. הצפירה אוחזת בי הפעם כמו זריקה מכאיבה. אני ממתינה שהמחט תצא, אך הכאב נותר חד, חד כשהיה לפני 17 שנים. אני מניחה את ראשי על כתפו של בכורי, כבר דומעת, בוהה לעבר כתובת האש הכבויה שפעם גלעדי, אחי שלי, הדליק מידי שנה. הדליק עד שהפך בעצמו לניצוץ.