היא הגיעה אליי לסדנה, בסדנה התייחסתי לחשיבות האור בבית ועד כמה אור יום וקרני שמש משפיעים על אורח החיים שלנו. היא הקשיבה בריכוז וכתבה כל מילה שנאמרה ובסוף הסדנה כשנפרדנו לשלום היא לחשה לי באוזן, "אנחנו עוד ניפגש" את חייבת לראות את הבית שלי.

"זה לא משנה כמה נשימות נשמת אלא כמה רגעים עצרו לך את הנשימה" (שינג שיונג)

הם לא הצליחו להשלים שיחה מבלי לריב, היא אמרה שהיא לא מאמינה שעיצוב חדר השינה יכול לשנות ולהשפיע על השיח ביניהם.

בחורף יש פחות תנועה של אנרגיה בבית, אנחנו פחות פותחים את החלונות כי קר, פחות יוצאים מהבית ופחות מארחים. היום מתקצר והאנרגיות שלנו יותר רגועות, יותר איטיות, ואולי גם תקועות, קיימת נטייה לרבוץ בפינה החמה והנעימה בסלון ליד הקמין או ליד התנור החם ולהתכרבל עם שמיכה מפנקת.

תהה אשר תהה הבחירה שלנו, ובלבד שנבחר. כשאנו נמנעים מבחירה זהו מצב שלא מוביל לשום מקום, משאיר אותנו באזור הנוחות ועוצר תהליכי התפתחות שנוצרים תוך כדי תנועה. וכדי לנוע אנחנו חייבים תחילה לדעת מה אנחנו רוצים ולהבין למה. כל השאר קורה ומתהווה בהתאמה לבחירה התודעתית שלנו.